?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

איך מוזילים את מוצרי המזון שבפיקוח? רק באמצעות ערבות הדדית בינינו. חלק א'

shutterstock 65648320 new

 

עבור יותר ויותר משפחות, מחירי מוצרי המזון בכלל ומוצרי המזון הבסיסיים שבפיקוח, הן לא עניין מרגיז, או מקומם, אלא עניין של פיקוח נפש של ממש.

 מאמר א' || מאמר ב' || מאמר ג'

 בערב ראש השנה תשע"ג, תהיינה משפחות שלא תוכלנה להרשות לעצמן לחגוג, לאכול סעודה חגיגית לא כל שכן לארח קרובי משפחה או חברים.

מצבה הכלכלי של כלכלת ישראל עודנו שפיר, למרות שהמשבר העולמי מזדחל אט אט גם אלינו. אבל יותר ויותר מאיתנו, לא צריכים להמתין לירידה בקצב הצמיחה או להרעה ביחס חוב תוצר ולגזירות כלכליות נוספות שינחתו עלינו אחרי החגים, כדי להרגיש בכיס את המשבר. אנחנו כבר חיים אותו כאן ועכשיו. זה כואב בכיס ועבור רבים אחרים – זה כבר מורגש במקרר ובאוכל.

יוקר המחייה הפך למכת מדינה. הוא מגדיל את הפערים הכלכליים והחברתיים, משעבד אותנו לעבודה ולהקרבת קורבנות אישיים ומשפחתיים הולכים וגדלים, רק כדי שנוכל לגמור את החודש וגם - מותר להודות – הוא פשוט מרגיז.

המחירים המאמירים הם יריקה בפרצוף של כולנו. של המחאה החברתית, בפרצוף של וועדת טרכטנברג ושל כל וועדות המשנה שהתפצלו ממנה, ואפילו של העיתונות הכלכלית החוקרת והמדווחת.

אבל עבור יותר ויותר משפחות, מחירי מוצרי המזון בכלל ומוצרי המזון הבסיסיים שבפיקוח, הן לא עניין מרגיז, או מקומם, אלא עניין של פיקוח נפש של ממש.

תשאלו את עצמכם, מה יש לי כרגע במקרר ובמזווה. ממש עכשיו.

מן הסתם, יש בו כרגע מספיק מזון כדי להאכיל 10 אנשים ליומיים-שלושה. ברוך השם.

אבל אם ההתייקרות של מוצרי המזון תימשך ובמקביל המשבר הכלכלי יחריף, אתם עלולים למצוא את עצמכם בחברתם של מאות אלפי משפחות בישראל, שבהן מתקשים ההורים להירדם בלילות, כיון שלא ברור להם מה יהיה להם לתת לילדים לאכול למחרת, או לאלו העסוקים בחישובים, כמה פעמים בשבוע לאכול בשר ולהבדיל – אולי פשוט לאכול יותר לחם אחיד וממרגרינה, העיקר למלא את הבטן.

בשפת הסטטיסטיקה היבשה, מכנים את זה "חוסר ביטחון תזונתי" ועל פי נתוני הביטוח הלאומי 19% - 23% ממשקי הבית בישראל חיות את המציאות העגומה המסתתרת מאחורי המינוח הסטרילי הזה.

לכאורה, הפקעת קביעת המחירים של מוצרי היסוד מידיהם האכזריות וחסרות הסנטימנטים של כוחות השוק החופשי, והכנסתם לפיקוח ממשלתי, אמורה הייתה להבטיח שלפחות בכל הקשור ללחם אחיד, ביצים, חלב שמנת ועוד כמה מוצרי יסוד – מחירם יהיה שווה לכל נפש, תרתי משמע.

אבל הקונספציה נכשלה כישלון חרוץ.

למה? תוכלו לקרוא על כך בחלק השני של הטור.

  • מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך