?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

איך מוזילים את מוצרי המזון שבפיקוח? רק באמצעות ערבות הדדית בינינו. חלק ג'

shutterstock 65648320 new

 

אם נשנה את היחסים בינינו מיריבות, תחרות חסרת רסן ואטימות, לחיבור איחוד כוחות וערבות הדדית בינינו, נפסיק לחשוש מתוצאות ההרסניות של כוחות השוק החופשי ומהפקרת המחירים של מוצרי היסוד ל"יד הנעלמה".

מאמר א' || מאמר ב' || מאמר ג'

חשוב להבין שכולנו קורבנות של השיטה המקולקלת הזו, פרי של יחסים שבורים בינינו.

האם רשתות המזון, או היצרנים ירוויחו מגידול במימדי העוני בישראל ומירידה בצריכה הפרטית?

ברור שלא, בדיוק להיפך. הגידול בפערים הכלכליים ובמימדי העוני רע מאוד למשק, לכלכלה, למגזר העסקי ולעשירים.

בחנות הזו אתה בעל הבית, מקווה להרוויח כמה שיותר לעצמך. אבל צא החוצה ולך 20 מטר ימינה, או שמאלה וכנס לחנות אחרת – הנה כאן אתה כבר הצרכן, מלין על יוקר המחייה ומקטר.

איך אומרים הילדים: "הכל חוזר אליך ו..." .

ככה זה בעולם הגלובלי והמקושר, בו כולנו תלויים זה בזה, אפילו בעל כורחנו.

ואיך אמורים להתנהג אנשים התלויים זה בזה ומצויים ממש בסירה אחת? באטימות, שרירות לב ותאוות בצע? או בהתחשבות, נכונות לוויתורים ובערבות הדדית?

על רקע המצוקות הכלכלית והחברתיות וההרעה הצפוייה במצבו של המשק, עלינו להפנים כי לערבות הדדית בינינו יש ערך כלכלי אדיר ולפיכך היא צו השעה.

ערבות הדדית תפחית את יוקר המחייה בצורה משמעותית, כתבנו על זה רבות במאמרים קודמים.

את הרגולצייה, שתמיד אפשר לעקוף ולשנות, תחליף רגולצייה עצמית, של כולנו כלפי כולנו, מתוך תחושת אחריות, הזדהות ושותפות גורל.

יהיה הרבה יותר זול לחיות כאן ואת השריון שכולנו עוטים על עצמנו מחוץ לבית, כדי לשרוד בסביבה עויינת, נחליף בפתיחות, שיתופי פעולה, חיי קהילה משותפים וגם בארוחות חג משותפות וברוחב יד ולב.

צריך להתחיל בזה מייד ויפה שעה אחת קודם.

אם נשנה את היחסים בינינו מיריבות, תחרות חסרת רסן ואטימות, לחיבור איחוד כוחות וערבות הדדית בינינו, נפסיק לחשוש מתוצאות ההרסניות של כוחות השוק החופשי ומהפקרת המחירים של מוצרי היסוד ל"יד הנעלמה".

השוק החופשי יכול להמשיך להתקיים, רק שהוא יהיה חברתי יותר באופיו, רגיש יותר לצרכים הייחודיים של כל אחד ואחד ויעיל הרבה יותר.

עד אז וכיון שמדובר במוצרי מזון חיוניים ובסיסיים,תפקידה של המדינה להפעיל את מלוא סמכויותיה וכוחה, כדי להחזיר את הסדר על כנו ולהוזיל משמעותית את מוצרי המזון שבפיקוח.

כיון שמדובר באוכל נפש, המדיניות צריכה להיות של Zero tolerance .

אנחנו כבר בזמן פציעות...

  • מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות