ראשי

איך מוזילים את מוצרי המזון שבפיקוח? רק באמצעות ערבות הדדית בינינו. חלק ג'

אם נשנה את היחסים בינינו מיריבות, תחרות חסרת רסן ואטימות, לחיבור איחוד כוחות וערבות הדדית בינינו, נפסיק לחשוש מתוצאות ההרסניות של כוחות השוק החופשי ומהפקרת המחירים של מוצרי היסוד ל"יד הנעלמה".

מאמר א' || מאמר ב' || מאמר ג'

חשוב להבין שכולנו קורבנות של השיטה המקולקלת הזו, פרי של יחסים שבורים בינינו.

האם רשתות המזון, או היצרנים ירוויחו מגידול במימדי העוני בישראל ומירידה בצריכה הפרטית?

ברור שלא, בדיוק להיפך. הגידול בפערים הכלכליים ובמימדי העוני רע מאוד למשק, לכלכלה, למגזר העסקי ולעשירים.

בחנות הזו אתה בעל הבית, מקווה להרוויח כמה שיותר לעצמך. אבל צא החוצה ולך 20 מטר ימינה, או שמאלה וכנס לחנות אחרת – הנה כאן אתה כבר הצרכן, מלין על יוקר המחייה ומקטר.

איך אומרים הילדים: "הכל חוזר אליך ו..." .

ככה זה בעולם הגלובלי והמקושר, בו כולנו תלויים זה בזה, אפילו בעל כורחנו.

ואיך אמורים להתנהג אנשים התלויים זה בזה ומצויים ממש בסירה אחת? באטימות, שרירות לב ותאוות בצע? או בהתחשבות, נכונות לוויתורים ובערבות הדדית?

על רקע המצוקות הכלכלית והחברתיות וההרעה הצפוייה במצבו של המשק, עלינו להפנים כי לערבות הדדית בינינו יש ערך כלכלי אדיר ולפיכך היא צו השעה.

ערבות הדדית תפחית את יוקר המחייה בצורה משמעותית, כתבנו על זה רבות במאמרים קודמים.

את הרגולצייה, שתמיד אפשר לעקוף ולשנות, תחליף רגולצייה עצמית, של כולנו כלפי כולנו, מתוך תחושת אחריות, הזדהות ושותפות גורל.

יהיה הרבה יותר זול לחיות כאן ואת השריון שכולנו עוטים על עצמנו מחוץ לבית, כדי לשרוד בסביבה עויינת, נחליף בפתיחות, שיתופי פעולה, חיי קהילה משותפים וגם בארוחות חג משותפות וברוחב יד ולב.

צריך להתחיל בזה מייד ויפה שעה אחת קודם.

אם נשנה את היחסים בינינו מיריבות, תחרות חסרת רסן ואטימות, לחיבור איחוד כוחות וערבות הדדית בינינו, נפסיק לחשוש מתוצאות ההרסניות של כוחות השוק החופשי ומהפקרת המחירים של מוצרי היסוד ל"יד הנעלמה".

השוק החופשי יכול להמשיך להתקיים, רק שהוא יהיה חברתי יותר באופיו, רגיש יותר לצרכים הייחודיים של כל אחד ואחד ויעיל הרבה יותר.

עד אז וכיון שמדובר במוצרי מזון חיוניים ובסיסיים,תפקידה של המדינה להפעיל את מלוא סמכויותיה וכוחה, כדי להחזיר את הסדר על כנו ולהוזיל משמעותית את מוצרי המזון שבפיקוח.

כיון שמדובר באוכל נפש, המדיניות צריכה להיות של Zero tolerance .

אנחנו כבר בזמן פציעות...

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות