?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

איך מוזילים את מוצרי המזון שבפיקוח? רק באמצעות ערבות הדדית בינינו. חלק ב'

shutterstock 65648320 new

 

חוקים עברו, וועדות הוקמו, נוסחאות מורכבות לקביעת המחיר לצרכן נקבעו ומנגנוני פיקוח ואכיפה הוקמו. והתוצאה? עגומה. עד שלא נבין שכולנו בסירה אחת, שום דבר לא ישתנה כאן.

מאמר א' || מאמר ב' || מאמר ג'

מוצרי המזון שבפיקוח הוא תחום בו הממשלה, הדוגלת בד"כ בכל מאודה בשוק חופשי, בעיקרון היד הנעלמה ובנאו- ליברליזם, מציבה קווים אדומים ומלאימה את מוצרי היסוד שבפיקוח, מתוך הבנה שאין להשאיר, או יותר נכון להפקיר, את הצרכנים בידיהם של היצרנים, המתווכים והמשווקים.

חוקים עברו, וועדות הוקמו, נוסחאות מורכבות לקביעת המחיר לצרכן נקבעו ומנגנוני פיקוח ואכיפה הוקמו.

והתוצאה? עגומה. המון עשייה, אפס תוצאות. אפס? בעצם המצב רק מחמיר והמחירים מוסיפים לעלות.

- למרות הפיקוח, מחיר הלחם בישראל יקר משמעותית בהשוואה למחירו בעולם.

- כתב אישום חמור הוגש כנגד 7 מאפיות גדולות בגין קרטל לחם.

- משרדי ממשלה "סוגרים" דילים עם יצרנים, במסגרת תן וקח ציני, הכולל הוצאת מוצרי יסוד ממנגנון הפיקוח והתוצאה – עלייה דרמטית במחירים.

- משרד האוצר מאשים את משרד התעשייה והמסחר ולהיפך.

- אותו משרד אוצר סוגר גם דילים עם אותו תמ"ת, המנוגדים לאינטרס הציבורי הרחב.

- מבקר המדינה מתריע, אבל מי עוצר לרגע וחושב מה קורה כאן? אז הקוטג' התייקר בשקל ועשרים, והלחם עלה בתשעים אג'. ביג דיל. חוסר ביטחון תזונתי – זוכרים?

- המלצות וועדת טרכטנברג בתחום מחירי המזון מעלות אבק. גם אם ייושמו ספק אם יעזרו.

- וועדת משק החלב וועדות אחיות נוספות בתחומי המזון והתוצרת החקלאית מתקשות למלא את תפקידן, כיון שבראייתם מתקיים משחק סכום אפס בו הרווח של הצרכן יבוא בהכרח על חשבון הרווח של הרפתן, או הלולן או החקלאי.

- לפעמים, נראה אפילו שגופים ממשלתיים מעניקים לגיטימציה להעלאת מחירים של מוצרי המזון, כולל המוצרים שבפיקוח, כדי להגן על גורמי הייצור. כל אחד מסתכל על החיים דרך החור הצר בגרוש שלו.

- רשתות המרכולים טוענות שכל הוזלה נוספת תפגע במרווח המצומצם גם כך שלהן על מוצרי יסוד.

אפילו פיקוח ממשלתי הדוק, לא מצליח לעמוד בפתח, מול הלחץ של כל הגורמים בשרשרת הייצור להעלות מחירים. הממשלה עצמה מפוצלת, מנסה לרצות את כולם וזה לא קל. יש לה אחריות כלפינוהצרכנים, אבל גם כלפי המגזר החקלאי וכלפי יצרני החלב והלול.

אז מה עושים?

עד שלא נבין שכולנו בסירה אחת, שאין כאן מנצחים ומפסידים, כיון שבסיפור הזה כולנו מפסידים ביחד, עד שלא נפנים את התלות ההדוקה בינינו – שום דבר לא ישתנה כאן.

המציאות אכן מורכבת וצריך לדאוג לכולם, גם לצרכנים, אבל גם לשרידות העסקית של היצרנים והמשווקים.

איך ערבות הדדית תוזיל את מוצרי המזון שבפיקוח? תוכלו לקרוא על כך בחלק השלישי של הטור.

  • מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות