מאמרים וטורים

פרישת קדימה - מכה קשה לכלכלה ולחברה בישראל. חלק א'

פרישת קדימה – מכה אנושה לכלכלה ולשוק ההון

מאמר א' | מאמר ב' | מאמר ג'

השילוב של הכפלת יעד הגירעון ל- 2013 + קואליצייה קטנה וריח של בחירות באוויר הוא מתכון להתאבדות קולקטיבית של הכלכלה והחברה בישראל.

מן העיתונות: "הערכות: תקציב 2013 הכולל קיצוצים ומסים במיליארדי שקלים לא יוגש.

"גורמים במשרד האוצר לאחר פרישת קדימה: המדינה תעבוד ב-2013 לפי תקציב 2012, תקציב המדינה החדש אמור להיות תקציב של קיצוצים ומסים".

החיים בישראל כטלנובלה טראגית

כרגיל אצלנו, דרמה רודפת דרמה במהירות הבזק. עוד יומיים, מי יזכור את משה סילמן ומחאתו, את ההמלצות החשובות של הוועדה לבחינת קשרי הון-שלטון, של וועדת זקן על הבנקים, או את היישום הכושל של החלטת הממשלה לאמץ את דו"ח וועדת טרכטנברג?

אנחנו חיים מרגע לרגע, מסנסצייה לסנסצייה ומקווים לשרוד עוד יום.

כל מה שחשוב, אבל לא דחוף,נדחק לקרן זווית וכך בדיוק אנו נראים:

ארץ אוכלת יושביה.

ממשלה רחבה – כורח מציאות כלכלי וחברתי

כשקדימה הצטרפה לקואליצייה,לפני 70 יום, הייתה הרגשה שסוף סוף, מדינת ישראל הולכת, מכוח אחדות וחיבור בין יריבים פוליטיים מרים, לרפורמות הכלכליות והחברתיות שעם ישראל כולו זקוק להם כמו אוויר לנשימה.

עוד לפני הרחבתה, התחילה הממשלה לבצע סיבוב פרסה אמיץ מהמדיניות הכלכלית שאפיינה אותה ואת קודמותיה מאז 2003, מדיניות האחראית במידה רבה לגידול האדיר בפערים הכלכליים והחברתיים בישראל,למצוקות של השכבות החלשות הנאנקות תחת יוקר המחייה ולשחיקתו של מעמד הביניים.

לא רק האידיאולגיה הניאו-ליברלית של הממשלה פשטה את הרגל, מדינת הרווחה, התחשבות זה בזה, אמפתיה ורגישות אנושית וחברתית – כולם פשטו את הרגל יחד איתה אבל הרחבת הממשלה סיפקה לממשלה לגיטימצייה לבצע צעדים אמיצים, כך למשל ההחלטה להכפיל את יעד הגירעון הממשלתי בתקציב 2013 ל-3% לא הייתה יכולה להתקבל בממשלה צרה. אותו כנ"ל לגבי ההחלטה לדחות את הגזירות הכלכליות ההכרחיות, לשנת 2013 ולא להעלות מע"מ או מסים אחרים כבר ב- 2012, למרות שהמצב הכלכלי נטו,מחייב זאת ובמהירות. גם האישור בכנסת של המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("וועדת הריכוזיות"), והדיונים הרציניים אודות דוח וועדת פלסנר – כל אלה לא היו מתרחשים מלכתחילה, עם ממשלה צרה ושעון חול פוליטי מתקתק במהירות.

עוד על פרישת קדימה, תוכלו לקרוא כאן

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות