מאמרים וטורים

כלכלה שפויה – צו השעה

לערבות ההדדית בינינו שווי כלכלי אדיר, והיא נחוצה לנו כמו אוויר לנשימה.

• מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

'על הנייר' מצבה הכלכלי של מדינת ישראל עדיין שפיר, ובכל זאת, אנחנו, האזרחים, כבר חיים את המשבר:

- יוקר המחיה הולך ומאמיר.

- הגירעון בתקציב המדינה גדל בקצב מדאיג. הגזירות הנוכחיות הן ההקדמה בלבד לגל נוסף וכואב בהרבה שיגיע "אחרי החגים".

- הפערים הכלכליים שוברים שיאים. התפיסה לפיה ההצלחה הכלכלית של העשירונים העליונים תחלחל מטה, קרסה. מייסדיה לא חזו את מגבלות הטבע האנושי, שלעולם לא בא על סיפוקו

- האבטלה עולה וצפויה לעלות בקצב מדאיג. מאחורי הסטטיסטיקה נמצאים אנשים שאיבדו לא רק מקור פרנסה, אלא גם את כבודם העצמי.

- ממדי העוני וחוסר הביטחון התזונתי גדלים בקצב מהיר.

ההסלמה במשבר העולמי מבליטה את מגבלות הכלכלה המסורתית. בבריטניה הונהג משטר צנע חריף מזה שנתיים, ואילו בארה"ב הציפו הממשל והבנק המרכזי את המשק ואת הבורסות בכסף זול.

בשני המקרים המשבר רק הולך ומחריף. אצלנו ובמדינות נוספות מנסים "קצת מזה וקצת מזה", אך גם כאן ללא הואיל.

בהיעדר התייחסות לשורש המשבר, המצב רק יחריף.

מהו שורשו של המשבר הכלכלי?

המשבר הכלכלי נובע מהפער בין השיטה הנוכחית, הדורסנית והאינדיבידואליסטית, לבין זו המתבקשת מאופיו של העולם המקושר שבו אנחנו חיים היום.כיוון שהכלכלה היא העתקה של מערכת הקשרים והיחסים בינינו,כישלון הכלכלה המסורתית לספק פתרון הולם, חייב להביא אותנו להכרה שהבראת המערכת הכלכלית תלויה במישרין בהבראת המערכת החברתית.

כך נוכל לבנות כלכלה מאוזנת שתתבסס על שיתופי פעולה ותספק את כל צורכי החיים:

- יוקר המחיה יֵרד משמעותית. כי מי יפקיע מחירים מילדיו? נוכל גם להתארגן יחד כצרכנים ולבצע רכישות מרוכזות ומוזלות של מוצרים ושירותים חיוניים רבים.

- הפערים הכלכליים יצטמצמו בהדרגה הודות למאמץ משותף וגם להתפנות של כספים בהיקף עצום, שכיום משרתים את השיטה שקרסה.

- תקציב המדינה ייהפך מזירת התגוששות פוליטית לתקציב חברתי.

- קשרי הון-שלטון ינותבו לרווחת הכלל, במקום לשמר ולהגדיל את הונם של יחידים.

- הכלכלה השחורה, תיעלם. הרי לא תעלימו הכנסות או מזון מבני משפחה! במקום לקצץ 13 מיליארד שקלים בתקציב המדינה, ייכנסו לקופת האוצר הכנסות חדשות בהיקף דומה.

- אמנם יהיה עדיין צורך בגזירות מיידיות,אך בחירתן הסלקטיבית תשתנה.

- תגובש תוכנית חירום לאומית לטיפול במובטלים, בדומה לזו שגיבשה "תנועת הערבות", שעלותה זניחה ויש בכוחה לסייע לחברה כולה. דמי האבטלה יומרו במלגה שתשולם בכפוף להשתתפות בתוכנית לימודים מקיפה, פרונטלית או וירטואלית, שתקנה מיומנויות חברתיות ואישיות.

- פתרון המצוקות המיידיות: מצוקת הרעב, היעדר קורת גג, שירותי בריאות וחינוך, יקבל עדיפות עליונה ויתוקצב בהתאם.

- מזון, חומרי גלם ותוצרת חקלאית בשווי של 1.3 מיליארד שקל נזרקים לפח מדי שנה. בהשקעה מינימלית של עד 50 מיליון שקל בשנה,יכולה המדינה להקים מנגנון לאיסוף, עיבוד וחלוקה ציבוריים שיחסלו את הרעב, שממנו סובלים כחמישית מהתושבים.

כמו כן, תושבי שכונות וקהילות יוכלו להתארגן ולזכות לתמיכה כלכלית ומקצועית להקמת מחסנים לאיסוף ולחלוקה של עודפי ביגוד, ריהוט, ספרי לימוד ומזון. יש מה ללמוד ממוסד הגמ"חים שנעוץ עמוק בתרבות של עמנו.

• מאמר זה לקוח מתוך "עיתון הערבות". לקריאת העיתון המלא לחצו כאן