?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

מדינה אוטואימונית - החגים בפתח, זמן חשבון נפש

shutterstock 94919629 new

 

כמו לגוף האדם, גם לחברה הישראלית יש כוח ריפוי עצום – ערבות הדדית בינינו

יש הטוענים כי מדינת ישראל חלתה במחלה אוטואימונית אנושה. רשתות הביטחון, שאמורות לסייע לנו להיחלץ מסכנות, הפכו בעצמן לגורמי סיכון: במקום להגן עלינו בעת צרה הן מתקיפות אותנו. במקום לבלום את נפילתנו הן מאיצות אותה.

הנטייה הטבעית שלנו, היא לייחס את הבעיות שלנו לגורמים "חיצוניים".
בעצם, לכל אחד מאיתנו יש רשימה, של גורמים שהוא מאשים ושאחראים לדעתו לכל הבעיות, החל מהרמה האישית, המשפחתית, הכלכלית הפרטית שלו ועד למצבה הבעייתי של מדינת ישראל. הממשלה אשמה, הביטוח הלאומי אשם, הבנקים והטייקונים אשמים, אחמדינג'אד אשם, השכן ממול אשם, אבל אני – אולי לא צחור כשלג, אבל משתדל להיות אזרח טוב, בן/בת זוג טוב/ה, הורה טוב, בן אדם טוב.

נכון, לפעמים גם אני "מעגל פינות" ומתנהג כמו כולם.
יש ברירה? בתוך כל הבלאגן הזה, אני משתדל לשרוד, לתפקד, במציאות, שהפכה קשה יותר ויותר.

על הנטייה הטבעית הזו שלנו, כולנו משלמים מחיר יקר, כיון שהיא מונעת מכל אחד מאיתנו כפרט, ומהחברה הישראלית כולה, לעשות חשבון נפש אמיתי ולבדוק האם גם לנו יש תרומה, ולו במשהו, למצבנו. בלי התהליך החיוני הזה, אין לקיחת אחריות אישית וקולקטיבית, אין הפקת לקחים ואין גיבוש של תוכנית פעולה, שאנו כה זקוקים לה להבראת הכלכלה והחברה הישראלית.

מחלה אוטואימונית היא תופעה נדירה, בה הגוף שלנו תוקף את עצמו. אותה מערכת חיסונית, שאמורה להגן עלינו מסיכונים חיצוניים, מתייחסת לפתע לתאים רגילים בגופנו כמסוכנים לקיומה ותוקפת אותם. מסיבות שאינן ברורות, המנגנון המתוחכם שנועד להגן עלינו מסכן לפתע את עצם קיומנו.

בלי לעשות הנחות למדיניות כלכלית שגויה, לקשרי הון-שלטון, לבנקים ולטייקונים ועוד.. כל אלה הם בסה"כ בבואה של כל אחד מאיתנו ושל האופן בו אנו מתייחסים זה לזה. כולנו לא רק קורבנות של השיטה הקיימת, אלא גם חלקים חיוניים בה, המאפשרים את קיומה והתנהלותה הפוגעת בנו.

מדינת ישראל הפכה למדינה אוטואימונית בגללנו, ובנו טמונה גם התקווה להבראה ולחיים מאושרים עבור כולנו.
אם נחליף את האטימות באיכפתיות,
את האדישות בדאגה,
את האינדיוידואליזם הקיצוני בהתחשבות ובנכונות לויתורים הדדיים,
את פיצול והפירוד בחיבור ואיחוד,
את החיים בהתאם לכלל "אם אין אני לי מי לי" בחיים חדשים על בסיס ערבות הדדית בינינו,
ישתנו ללא היכר גם החיים שלנו כאן.
אנו זקוקים לשינוי כלכלי וחברתי, כמו אוויר לנשימה.
אבל השנה האחרונה הדגימה לכולנו שלא מספיק להתמודד לבד,
להיאבק לבד ואפילו לא להצליח או להרוויח לבד.
ככה זה כשחיים בעולם שהפך למערכת אחת, גדולה ומורכבת, בה כולנו קשורים ותלויים זה בזה.

תפילת רבים, הכוונה - תפילה עבור רבים.

  • מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך