מאמרים וטורים

שובו של ה- Country Risk

המתיחות מול איראן כבר גובה מאיתנו מחיר כלכלי וחברתי יקר.

מן העיתונות: איראן מפחידה את הזרים. זינוק חד בעלות הביטוח נגד פשיטת רגל על אג"ח של ממשלת ישראל. חוזי CDS, המעניקים ביטוח לאג"ח של ממשלת ישראל ל-5 שנים, זינקו בשבוע שעבר בכ-22%. הערכות: העלייה החדה נבעה מהחששות בעולם לתקיפה ישראלית באיראן. ראש מחלקת שווקים פיננסיים בבנק ירושלים: "ככל שתרבה הפטפטת על תקיפה, השקל ייחלש".

התלות בין מדינות וכלכלות ניכרת לעיין בתחום הפיננסי

במאי 2010, שודרג מעמדה הבינלאומי הכלכלי והפיננסי של ישראל, מסטטוס של מדינה מתפתחת, לחברה במועדון היוקרתי של הכלכלות המפותחות.

כולם קיוו אז שהשדרוג יהווה מקפצה, כרטיס כניסה לרשימת המדינות הראויות להשקעה על ידי המשקיעים הגדולים בעולם. סיפרו לנו שהיקף ההשקעות במדינות המפותחות (Developed Markets) גדול מה"פירורים" המושקעים בשווקים המתעוררים ( Emerging Markets). כבר אז, היו מומחים רבים שהעריכו שמדובר בסערה של כוס מים וששום דבר טוב לא יצא מזה לכלכלה הישראלית.

מאז, ההשקעות של זרים במניות ישראליות פחתו, למורת רוחם של אלו שקיוו ששוק המניות הישראלי ירוויח מהשדרוג הבינלאומי לו זכתה ישראל. ככה זה בעולם גלובלי ואינטגרלי. אין סנטימנטים, יש כסף גדול בלי גבולות כלכליים ופיננסיים ויש המון אלטרנטיבית.

בעולם המהיר והגלובלי של הפיננסים, בהחלט יש התחשבות בסיכון ובנסיבות הכלכליות, החברתיות והביטחוניות הספציפיים של כל מדינה ומדינה, או במילים אחרות ב- Country Risk.

אי אפשר להוציא את ישראל מהמזרח התיכון

אפשר היה להוציא את ישראל מרשימת המדינות המתפתחות, אבל עוד לא המציאו את האשליה שתוציא את ישראל מהמזרח התיכון ומהיותה נקודה אמצעית קטנה בליבו של אזור ערבי, רובו מוסלמי ועוין.

כל מי שעיניו בראשו מבין שהשנה האחרונה לא עבדה לטובת ישראל, בכל הקשור לתמורות במזרח התיכון: האביב הערבי, משטר קיצוני במצריים, כאוס בסוריה וכמובן – איראן, איך אפשר בלי איראן?

המתיחות מול איראן, כבר פוגעת בכלכלה ובחברה הישראלית:

המתיחות הביטחונית כבר פוגעת בכלכלת ישראל, בשוק ההון הישראלי ובכיסו של כל אחד מאיתנו.

כיצד?

ראשית, משקיעים דורשים "פיצוי" על העלייה בסיכון הכרוך באג"ח שהנפיקה מדינת ישראל. עלייה של 22% במחיר בשבוע,משקפת בהחלט מיני-היסטריה. ירידות השערים באג"ח הממשלתי בשבועיים האחרונים מוסברות, בין השאר, בעלייה ב- Country Risk של ישראל בעולם.

בנוסף, המחלוקת סביב תקציב הביטחון משבשת את תהליך קבלת ההחלטות סביב תקציב שנת 2013, שאמור להיות גורלי עבור עתידה החברתי והכלכלי של ישראל. מחד, תקציב הביטחון מגיע לשיעור מפלצתי ומאידך העלייה בסיכונים הביטחוניים מכרסמת בלגיטימציה של קיצוץ הכרחי בתקציב הביטחון.

כרגיל אצלנו, תהליך אישור התקציב לשנת 2013 יהיה חפוז ולא יסודי. האם זה מה שישראל צריכה כיום? כך נחמיץ את ההזדמנות לגבש תקציב שישקף את סדר העדיפויות החברתי והכלכלי, מתוך דיאלוג יסודי ומקצועי בין כל שכבות העם,סביב שולחנות עגולים ומתוך דאגה הדדית והפנמה כי נדרשים ויתורים מצד כולם,כדי לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים העצומים שנפערו ובמקביל לספק לכל האזרחים ביטחון: תעסוקתי, תזונתי, אישי וצבאי.

המשבר הכלכלי והביטחוני הם משבר אחד ויש להם גם פיתרון אחד: ערבות הדדית בינינו.

אנחנו כבר משלמים מחיר יקר שילך ויעלה ככל שהמתיחות עם איראן תגבר, אלא אם כן נפנים שאיחוד השורות, יכולים לשמש מקור לחוסן חברתי, כלכלי ובטחוני אדיר ולרכיב משמעותי בהרתעה האסטרטגית של ישראל אל מול אויביה.

כיפת ברזל האמיתית, שביכולתה להגן עלינו מפני כל הסיכונים, מקורה באחדותנו ובהתקשרות חדשה בערבות הדדית בינינו. (Comment: Tensions with Iran have height toll valuable economic and social)

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, MA במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות