מאמרים וטורים

מילכוד 22: איך "תקציב חברתי" מסתדר עם אחריות תקציבית?

 מן העיתונות: "נתניהו חילק ארוחות חינם, וישלם את המחיר דווקא בשנת בחירות"

"חילק ארוחות חינם"? אז איך זה שהבטן שלנו לא מלאה? איך זה שהשכבות החלשות נאנקות תחת יוקר המחייה ושמעמד הביניים נשחק ומשעבד את עצמו, רק כדי לא להתדרדר אחורה? אה....אולי זה בגלל שצריך להסתכל איך הוא חילק את אותן "ארוחות חינם" ולמי.

הגידול בפערים הכלכליים בישראל מעיד כי בעוד שכבה צרה מאוד הלכה והתעשרה, הצמיחה הכלכלית פשוט "דילגה" על כל השאר. המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית הזו, כוונה להיטיב עם המאיון העליון ועם החברות המובילות במשק, מתוך הנחה שהשפע "יחלחל" למטה, לכל שכבות העם, בגלל שרשרת המזון הטבעית. כתבנו על זה בהרחבה באחד המאמרים הקודמים.אבל זה לא קרה.

עכשיו - כשהגיע הזמן לשלם את החשבון, אין הרי ברירה, עומדת בפני הממשלה הבחירה כיצד להטיל את הגזירות הכלכליות. האם ללכת לפתרונות הסטנדרטיים המוכרים, שמשמעותם הכבדה בעיקר על השכבות החלשות ומעמד הביניים שיישאו ברוב הנטל, כרגיל? או שמא יש פתרונות אחרים, שמטרתם לצמצם את הפערים הכלכליים ולקדם את הצדק החברתי בישראל, למשל באמצעות הנהגת מס ירושה על ירושות גדולות במיוחד, כנהוג בחו"ל, מס עשירים שיש לו חשיבות כלכלית ועוד יותר מכך חשיבות חברתית גדולה, מלחמה במקלטי מס ובתכנוני מס אגרסיביים המאפיינים את המאיון העליון וכדומה.

תנועת הערבות מציעה שוב, לקיים את דיוני התקציב סביב שולחנות עגולים, לשתף את הציבור מכל המגזרים והעשירונים ולאפשר השתלבות של מומחים מטעמם, בדומה לאופן בו התנהלו דיוני וועדת טרכטנברג. היתרון כפול, הן מהותי, מבחינת הנושאים והפתרונות שיועלו והן פרוצידורלי לכאורה: תהליך שקוף ופתוח כזה יגדיל את הלגיטימציה של התקציב הקרוב וההחלטות הרות הגורל שיש לקבל במסגרתו, אודות דמותה וצביונה החברתי והכלכלי של ישראל, על רקע משבר עולמי חסר תקדים.

 • מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות