?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

משפחת אטיאס נספתה (8 הרוגים בתאונת דרכים) כי נהגה ברכב שעבר תאונה קשה בעבר ונמכר לה מבלי שידעה על כך

Nshutterstock 56510422

 


לעיתים, החדשות ממש מצמררות. זה משהו אחד לדבר על כך שהאדישות והיחסים המקולקלים בינינו עולים לנו בחיי אדם. ומשהו אחר שזה מקבל אימות, שמות ופרצופים של הורים וילדיהם, בגלל אינטרסים של חברות ביטוח וסוחרי רכב ואוזלת יד מתמשכת של המחוקק.

הבוקר התפרסם שהרכב בו נהגה משפחת אטיאס, עבר ככל הנראה תאונה קשה וחובר מחדש ונמכר להם, ללא גילוי נאות על מצבו. החוקרים סבורים שזו הסיבה לתאונה ולתוצאותיה.

אנחנו "דופקים" את חברות הביטוח והן משיבות לנו כגמולנו ובגדול. עד מתיי נמשיך לנקר זה את עיניו של זה?

מן העיתונות: המהלך שיוזם משרד התחבורה נועד לאפשר לקונה לדעת שכלי הרכב עבר תאונה קשה, יוזמה קודמת בוטלה כעבור חודשיים בלחץ חברות הביטוח.
זו דוגמה מוחשית מאוד, איך חוסר האיכפתיות ושיקולים כלכליים מובילים לזילזול בחיי אדם וממש מסכנים את חיינו.

הנה קטע מתוך מאמר שהעליתי לאחרונה "בערבות הדדית זה לא יקרה", המפרט דוגמאות רבות ונוספות לאיך אנחנו נאבקים בקשיי היום יום, בלי להבין שכולנו גם קורבנות ובו זמנית גם חלקים חיוניים המאפשרים את קיומה של שיטה הכלכלית-חברתית, ההופכת את חיינו לקשים, שלא לצורך.

"כשבגלל ההתחמקות הסידרתית של חברות ביטוח מתשלום תביעות שלנו, אנו גומלים להם בריבוי תביעות שווא וניפוח סכומי הנזקים והן, בתורן, מוכרות לנו רכבים שעברו תאונות קשות, בלי לספר לנו על כך, למרות שמדובר בסכנת חיים, בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה."

בכלל, יותר קל לנו להאשים את כולם, את חברות הביטוח, את הבנקים, את המוסדיים, את הממשלה, את ההורים שלנו ואת התקשורת. הרבה יותר קשה לנו להסתכל פנימה, אל עצמנו ולבחון מה מניע אותי? איך אני מתייחס לאחרים?האם אני אחראי, במשהו, לאיך שהמדינה, הכלכלה וחיי היום יום שלנו נראים? האם ייתכן שינוי, בלי שאני אשתנה?

  • מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך