מאמרים וטורים

המשבר העולמי מגיע לכלכלת ישראל. איך נערכים?

נתניהו ושטייניץ סיכמו: גירעון של 3% ב-2013, 2% עד 2016 ו-1.5% עד 2019

בשל גביית המסים הנמוכה הצפויה בשנה הבאה: יעד הגרעון יעמוד על כ-29 מיליארד שקל - לעומת היעד המקורי של 14.5 מיליארד שקל , יחס החוב תוצר, העומד היום על 74% תוצר, יירד עד 2020 ל-60% תוצר

תנועת הערבות חזתה כי לא יהיה מנוס מהגדלה זמנית של יעד הגירעון בתקציב. יחסית למספרים המפחידים באירופה ובארה"ב, ישראל יכולה להרשות לעצמה הגדלה זמנית ומדודה של הגירעון בתקציב המדינה, כדי לממן חלק מהרפורמות הכלכליות והחברתיות החשובות שהתקבלו לאחרונה וכדי להימנע ממשטר צנע שיפגע בשכבות החלשות ובצמיחה במשק ויגדיל שוב את הפערים הכלכליים והחברתיים במשק.

אין מה לדאוג לחברות הדירוג הבינלאומיות. הן לא יורידו את דירוג האשראי של ישראל בגלל זה. אנחנו עבורם אות ומופת כלכלי. כמעט נס.

אין מה לדאוג לכך שהגדלת הגירעון תבריח את המשקיעים הזרים. מרביתם כבר ברחו, בגלל עליית האיסלאם הקיצוני במצריים והעלייה בסיכון הגיאו-אסטרטגי של ישראל.

מצורף, הקטע מתוך מסמך העקרונות של תנועת הערבות העוסק בגירעון התקציבי.

מילה במילה - לא נגענו:

"תנועת הערבות מאמינה שיש לשמור על אחריות תקציבית ועל גירעון לאומי נמוך. לתפיסתנו, הגדלת תקציב המדינה לכשעצמה אינה מסוגלת להביא אותנו לתחושה של צדק חברתי. כל תוספת שנבקש לתת למגזר מסוים מייד תעורר עליו שנאה מכל האחרים, וכך תמשיך החברה הישראלית להתבוסס בביצה הטובענית שבה המאבקים האינסופיים מפוררים אותנו מבפנים.

עם זאת, ברור כי המדינה חייבת להקצות יותר משאבים ולהגדיל את מעורבותה בתחומי הכלכלה והחברה, שכן ניכר כי כוחות השוק והיד הנעלמה כשלו. בהתאם, תומכת תנועת הערבות בהקפאתו של חוק הפחתת הגירעון הממשלתי (2010), שקבע כי עד 2014 לא יעלה הגירעון על 1% מהתוצר. בהתחשב באתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני המשק, במיוחד על רקע המשבר העולמי, ראוי שנשמור על רמת הגירעון הנוכחית, הנעה בין 3% ל-4% והנחשבת כיום לנמוכה, הן בהשוואה בינלאומית והן ביחס לביצועי המשק הישראלי בעבר. הקפאת חוק הפחתת הגירעון הינה זמנית ותישקל מחדש, בהתאם להתפתחויות הכלכליות והחברתיות."

• מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות