?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

אנחנו, פקידי האוצר, השתלטנו על המדינה

shutterstock 84794962 new

 

מן העיתונות: יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר וחבר בוועדת טרכטנברג, מסביר כיצד עליית כוחו של משרד האוצר הובילה להתנערות הממשלה מהאחריות לאזרחים, מספר על הקושי למצוא פתרונות יצירתיים לניהול התקציב ומזהיר מהפערים החברתיים שרק הולכים ומעמיקים

מי שולט על "נערי האוצר"?

הביקורת הזו על "נערי האוצר" היא טקס שנתי קבוע ובחלקה הגדול מוצדקת.
אכן, מחלקה קטנה וצעירה מאוד, של כלכלנים מאוד מוכשרים, אך חסרי רגישות חברתית מינימלית, היא שמגבשת את חלוקת מסגרת התקציב שאישרה הממשלה, בין המשרדים השונים.

אותם "נערי האוצר", מאגף התקציבים, חזקים יותר משרים ומנבחרי הציבור והם אינם מרגישים מחוייבים "להקשיב לרחשי ליבו של העם" או של נבחריו. שר האוצר הממונה עליהם מצד אחד, ומצד שני יושב בממשלה, אמור להיות המתאם והמגשר בין הצדדים ומחלוקות קשות במיוחד מגיעות לשולחנו של ראש הממשלה.

תנועת הערבות סבורה שבגלל חשיבותו של התקציב החדש בעת הנוכחית ועל רקע הקשיים מבית ומחוץ, שעוד יחמירו, חשוב במיוחד שדיוני התקציב ייהנו מלגיטימצייה רחבה ככל האפשר ומהשתתפות של כל שכבות העם, או מומחים מטעמם.

המתכונת צריכה להיות דומה לזו בה התנהלו דיוני וועדת טרכטנברג.
בכל מקרה, למרות הגדלת יעד הגירעון ל- 3%, ברור כי אין מספיק כסף לכולם וכי החלטות קשות תצטרכנה להתקבל, סביב סדר עדיפויות לאומי-בטחוני-חברתי חדש, שישקף את המציאות של ישראל 2013-14.

הכפלת יעד הגירעון תרכך אומנם את עוצמת הגזירות שבדרך, שיכללו העלאה מסוימת במסים, ביטול פטורים ואולי אף קיצוצים בתקציב המדינה.
בנסיבות אלה, רק דיון פתוח ופומבי, סביב השולחן העגול, יסייעו להגיע לפתרונות מוסכמים ולהבנה כי יש כורח בוויתורים הדדיים ובהתחשבות בצרכים חברתיים וכלכליים. השנה האחרונה הבהירה כי לדיוני שולחן עגול יש דינמיקה חיובית ומאחדת.

זה בדיוק מה שעם ישראל צריך, בואך דיוני התקציב של 2013-14.
אחרת - ניצני האלימות שראינו במחאה הנוכחית, הם רק ההקדמה למה שצפוי לנו בהמשך.

  • מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, MA במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

קישור לקריאה נוספת בנושא

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך