מאמרים וטורים

המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל- 2014

"בתחילת 2012 בישרו כותרות העיתונים על מעבר של החיסכון הפנסיוני בישראל למודל הצ'יליאני. שר האוצר יובל שטייניץ כינס מסיבת עיתונאים חגיגית ואף פרסם טור של שאלות ותשובות בנוגע למודל החכ"מ (חיסכון כספי מותאם), מטרתו ויתרונותיו.

מטרתו של המודל הצ'יליאני הוא להתאים את החיסכון הפנסיוני למאפייני העמית ובעיקר לגילו. כיום כמעט כל החוסכים לפנסיה חוסכים יחד במסלולים "כלליים". מסלולים אלה משלבים מניות, אג"ח חברות, אג"ח מדינה והשקעות לא סחירות ללא התייחסות לצורך האישי של כל חוסך. על פי המודל הצ'יליאני, שיעור ההשקעה במניות הנחשב למסוכן יותר, יילך ויפחת ככל שהחוסך מתקרב לגיל הפנסיה.

"המודל גובש בעקבות כשלים הקיימים כיום בניהול ההשקעות של כספי החיסכון הפנסיוני אשר באים לידי ביטוי בכך שניהול ההשקעות נעשה במשותף לכל החוסכים, מבלי לקחת בחשבון את מאפייניהם השונים. קיימת בעיה בכך שכספם של חוסכים מבוגרים מנוהל יחד עם כספם של חוסכים צעירים ובאותה רמת סיכון, הסביר בזמנו שר האוצר.

ח"כ שלי יחימוביץ' ביקרה את התגובה המאוחרת של שטייניץ ונתניהו כשהוכרזה התכנית. "השקעת חסכונות הפנסיה של מבוגרים במסלולים בטוחים היא אמנם מהלך בכיוון הנכון, אולם חמור הדבר שרק אחרי שכספי הפנסיה של אזרחי ישראל נפגעו אנושות, נזכר נתניהו לעשות את המובן מאליו", אמרה יחימוביץ'.

דחיית המודל הצ'יליאני מהווה הפקרת ציבור החוסכים החלש ביותר, המבוגרים, לתהפוכות שוק ההון, להימורים, לטלטלות ולתספורות. זוהי גישה חסרת אחריות מצד המדינה", כתבו בפורום החוסכים לפנסיה בתגובה להחלטה".

תנועת הערבות: החיסכון הפנסיוני אמור לייצר לנו "כרית ביטחון" כלכלית לגיל הפרישה. גם בהנחה שניהול ההשקעות של ההפרשות שלנו לפנסיה הוא סולידי, ראינו שיש בעייה להבטיח פנסיה מכובדת. לכן, יש חשיבות רבה לצורת ניהול ההשקעה. אם התשואה על תיק הפנסיה לא תהיה גבוהה מספיק ואם הסיכון של התיק לא יהיה נמוך מספיק, לא תוכל קרן הפנסיה לעמוד בהתחייבויותיה לחוסכים ויהיה צורך להפחית את סכומי הפנסיה.

כאמור בכתבה, כיום, ברירת המחדל היא מסלול השקעה כללי, שיש בו רכיב סיכון גבוה של מניות ואג"ח קונצרני.

כשאתה בן 35 וחוסך לפנסיה (לגיל 67), אתה מסוגל לספוג תנודתיות ואפילו הפסדים זמניים בתיק ההשקעות, מתוך הנחה שבטווח הארוך הבורסה עולה ועד שתגיע לפנסיה הכל יסתדר, גם אם בדרך יש מפולות ומשברים. אבל מה קורה כשאתה בן 65, שנתיים לפני הפרישה המיוחלת וקרן הפנסיה שלך נקלעה למשבר פיננסי עולמי ואיבדה 12% מנכסיה? מי יבטיח לך שעד שתפרוש, הקרן תחזיר את הפסדיה ולא תצטרך לקצץ לך בקיצבאות? אף אחד.

לכן הוחלט לפני 4 שנים, כלקח ממשבר 2008, ליצור מיתאם בין גיל החוסך לבין הרכב תיק ההשקעות (המסלול) שיוקצה עבורו כברירת מחדל. ככל שהחוסך מבוגר יותר, כספו יושקע בצורה שמרנית וסולידית יותר.

נשמע הגיוני? כן. למה יישום החוק נדחה?

א. כי המשקיעים המוסדיים (שם קוד לבעלי ההון והטייקונים ששולטים על קרנות הפנסיה וקופות הגמל) חוששים שזה פגע ברווחים שלהם. הם חיים מצויין מהעמלות ודמי הניהול שאנו משלמים להם. מבחינתם- " if it ain't broken, don't fix it "

ב. כי דמי הניהול על המסלולים השמרניים והסולידיים אמורים להיות נמוכים יותר מדמי הניהול הנוכחיים, אז למה שהמוסדיים ירוצו ליישם צעד שיפגע ברווחיות שלהם, אם אפשר לדחות את זה כמה שיותר?

ג. כי יעלה למשקיעים המוסדיים כסף לישם את המודל הצ'יליאני, בהוצאות מיחשוב וכ"א. אז הם טוענים שהם לא ערוכים ומבקשים דחיות.

בערבות הדדית זה לא יקרה:

1. בערבות הדדית, בעלי ההון והמשקיעים המוסדיים יבינו שאין ניגוד אינטרסים, אלא דאגה, איכפתיות ורווח משותף לכולנו.

2. בערבות הדדית, יבינו המשקיעים המוסדיים, הממשלה והציבור שהיחסים בינינו אינם משחק סכום אפס, בו ההפסד של הציבור הוא הרווח של המוסדיים ולהיפך. יש לכולם אינטרס משותף שהחיסכון הפנסיוני יספיק לממן את הפנסיה לכל האזרחים, עד לשיבה טובה.

3. בערבות הדדית, תבטיח הממשלה "רשת ביטחון", שבמידה וכספי הפנסיה לא מספיקים, היא תשלים אותם בקיצבה שתאפשר רמת חיים נורמלית (בדומה לקצבת הזיקנה כיום, אבל בסכום גבוה יותר שיתאפשר בגלל הערך הכלכלי העצום הגלום בערבות הדדית ובעודפים שהיא תייצר בכסף ובמשאבים).

4. בערבות הדדית, דמי הניהול שאנו משלמים על ניהול הפנסיה שלנו, יהיו נמוכים יותר, הוגנים ושווים לכולם, בלי וועדי עובדים מיוחסים שמקבלים הנחות על חשבון הציבור ובלי אפליית מחירים שמשמעותה שהחזקים משלמים פחות והחלשים יותר. המוסדיים יסתפקו בדמי ניהול שקרובים יותר להוצאות האמיתיות שלהם על ניהול הפנסיה. לא יותר וגם לא פחות.

5. בערבות הדדית, לא יהיה צורך בהצעת חוק שמתבשלת כיום, לפיה מלכ"רים ינהלו עבורנו את הפנסיה במקום המוסדיים שמונעים כיום משיקולי רווח ונמצאים בניגוד עניינים על הציבור שאותו הם אמורים לייצג ועליו להגן.

קישור למאמר המקורי