מאמרים וטורים

הזמנה לחתונה מחברת

חתונה היא אירוע של חיבור, בעלת פוטנציאל להביא את כל המוזמנים להרגשה של כולנו משפחה אחת. בדרך למימוש החוויה הזו, כל אירוע ומפגש בין אנשים הוא הזדמנות להזרים את רוח הקירוב בין הלבבות. אז מה צריך לעשות חוץ מלכתוב למוזמנים בהזמנה היכן יתקיים האירוע ומתי ואת הטלפון לאישור?

• מאת: מיה גרינברג

כולנו היינו כבר במאות חתונות, ראינו או לפחות שמענו על כל ההברקות, ההליקופטרים והאטרקציות, רקדנו, אכלנו, קפצנו לבריכה. אך זו לא תהיה החתונה מספר מאה ואחת שבה האורחים יבואו, יאכלו, ירקדו, ישתו, ילכו הביתה שמחים ויאחלו כל טוב עם צ'ק. החתונה שהכרנו עד אתמול, שייכת לעבר.

במציאות שבה אנו חיים היום בישראל, אנחנו רואים שיש דרישה למשהו אחר. לא פחות נוצץ ושמח, אלא יותר מחבר, יותר קושר בין האנשים ליצירת אוירה קצת אחרת, חמה יותר, משפחתית יותר.

מי היה מאמין שטריק קטן, יכול לעשות שינוי גדול. שינוי קטן בגישה של החתן והכלה לחתונה שלהם, יכול להפוך את החתונה שלהם לאירוע הכי משמח באיזור, אירוע שממנו יצאו האורחים בתחושה מרוממת ובטעם של עוד. ולא בגלל שיש בר סושי.

חתונה שהצלחתה תלויה בכולם

זוג שעומד להתחתן והולך בדרך ליצירת משפחה אחת, רואה בחתונה שלו הזדמנות למפגש מחבר בין אנשים. חברה טובה שלי, גלית, עומדת להתחתן בחודש הקרוב, והיא זו שפתאום פתחה בפני (ובפני 500 האורחים הנוספים שהיא ובעלה המיועד הזמינו), את המחשבה שחתונה יכולה להיות משהו אחר, לא מבחינה חיצונית בלבד, אלא גם מבחינה פנימית. למה הכוונה?

כבר חודש מראש הם החלו להכין אותנו לכך שהחתונה שלהם לא תהיה חתונה רגילה. כי הם רוצים לערוך חתונה חדשה, חתונה שתקרב אנשים לתפיסה ולהרגשה שיש בין כל בני האדם קשר שהופך את כולנו לחלקים משלם אחד גדול.

ההזמנה שלהם נראתה כך:

"אנו מזמינים אתכם לאירוע מיוחד של חיבור.

אנו רואים בחתונה שלנו הזדמנות לאיחוד מחבק של כל היקרים, הקרובים והידידים שלנו יחד.

אנו רוצים לקוות שאחרי האירוע הזה סביבנו ייבנה מעגל חזק מכולכם,

שיתחברו הלבבות ושכולנו יחד נהיה משפחה אחת."

ובנוסף להזמנה הם הכניסו פתק קטן לכל אחד:

"מה מסמלת החופה ושבירת הכוס?

חופה היא הכיסוי המשותף ההופך שניים להיות כאחד

שבירת הכוס מסמלת את זה שמעתה אנחנו בונים ביננו משהו שלא היה קודם.

המשמעות של שבירת הכוס היא סמל לזה שאנחנו מקבלים את העובדה שאנחנו שניים שונים ולא שלם אחד, אבל אנחנו מתחייבים שאנו הולכים לבנות ולהבנות מהשברים, כך שבסופו של דברנבנה כלי משותף שמאפשר חיים מאושרים."

וכששאלתי את גלית, מה יהיה שונה בארגון החתונה, היא אמרה לי שהיא רוצה שזה יהיה אירוע יהיה יותר טבעי, יותר משפחתי, וממש לא יותר נוצץ. הם בחרו להביא מישהו שיארגן את האווירה כך שתהיה יותר מעגלית, ויצור כמה פעילויות שתאפשר לכולם להכיר ולהתקרב מעט זה לזו. פעילות שכבר מהרגע הראשון מזמינה את האורחים לשבת לאו דווקא לפי מספר שולחן, אלא בצורה פתוחה ומשתתפת יותר. מה אני אגיד, אני כבר סקרנית, לא זכור לי זמן רב חתונה שחיכיתי לה שכבר תגיע.

אז מילה אחרונה ממני, אם הוזמנו לחתונה כלשהי, בתור אורחים אנחנו יכולים להיפרד קצת מהפוזה ומהמגננות הרגילות ולבוא ברצון כן לשמח את החתן והכלה. כי כל חתונה היא מחברת, ושם אין מקום לסטטוס נפוח או חשיבות מיוחדת, אלא מי שחשובים פה הם החתן והכלה, ואם תחושת חיבור בין האורחים זה מה שיעשה להם טוב בלב, אז למה שלא נשתף פעולה? והכי חשוב שיהיה במזל טוב!