מאמרים וטורים

עדר כי ימלוך

עדי כדורי תוהה לגבי התבניות שלתוכן אנחנו מנסים לשבץ את כולם בלי הכרה. ומציעה לנו: במקום לחסום על ידי קונספציות מיושנות, תפתחו קצת את הלב לאחרים.  

• מאת: עדי כדורי
  
  

מה את עושה בחיים?

• נשואה? לא
• גרושה? לא
• ילדים? אין
• לסבית? לא

רגע, אז מה לא בסדר אתך?

אני אגיד לכם מה לא בסדר: הסטנדרטים שלכם מתישים אותי. הראיה הסטיגמטית והחד גונית שלכם משעממת אותי. חוסר היכולת שלכם לתת לאנשים פשוט להיות, ולתת לזמן- קצת זמן. 

לתת לו יכולת להכיר את אותו אדם, אותי, ושכמותי למשל, את התכונות הפנימיות הגסות, והעדינות ביותר, את אופן המחשבה והתנודות, את בחירת המילים והשתיקות, את התנועות החיצוניות והפנימיות (שהן לא תמיד אותו הדבר).

אני מבינה את הצורך להגדיר, מן הסתם גם לי יש צורך כזה לגבי כל מיני דברים אבל לא לגבי כל דבר. זה פשוט לא נכון. זה חונק ומשתק כל הזדמנות לצמיחה ולשינוי.

אפשר לשאול אותי למשל: 

• מה את אוהבת לעשות? ממה את מתפרנסת? 

כי לא תמיד מה שאתה עושה בחיים (כדי להרוויח פרנסה) זה מה שאתה. לעתים אין שום קשר בין הפרנסה לבין איזה בן אדם אתה.

• נשואה?

כשאני אומרת שלא, אני חושבת שבזמננו זה לא אמור להפליא.

• גרושה?

כשאני אומרת שלא זה כבר ממש מזעזע: גם לא נשואה וגם לא גרושה???
אני כמובן מקווה שאתם מבינים את הגיחוך שבתגובה שלכם.

• אין ילדים?

לא. אין. למה שיהיו? אם לא מצאתי גבר, ואם אני תפרנית, ואם אני מסתכלת על הסובבים אותי כאלה שנשואים עם ילדים, שאין להם זמן אליהם, או גרושים או חד הוריים. אז למה לי? ולמה לילד?

• לסבית?

לא. אני מכירה לא מעט לסביות והומואים. לא רק שאין לי בעיה אתם, יש בניהם אחלה אנשים,  אבל אני לא. אני לא לסבית, לא כי אני כן או לא רוצה, אלא כי אני לא.

עכשיו תראו, כל שרשרת השאלות הנ"ל מובילה לנקודה שאותה רציתי להבהיר: 

די לעדריות המחשבתית, המוסרית, והערכית. השאלות-תשובות-מסקנות שלכם כל כך צפויות ולא מקוריות. אפילו הנאורים והטובים מבניכם שואלים את עצמם (ואותי) מה לא בסדר עם הבחורה הזו? אני אגיד לכם: הכל. הכל לא בסדר עם הבחורה הזו, כל עוד היא נתקלת וחיה בסביבת אנשים סטיגמטיים ושמתייגים אותה בתבניות צרות. 

והכל מושלם עם הבחורה הזו כשהיא נמצאת עם אנשים שעצם היותה וקיומה - מבורך ומשובח ויש להם את היכולת לקלוט איכויות ודקויות שלרוב האנשים פשוט אין.

אה כן - הומור. 
לא לשכוח לעולם... 
הומור!