מאמרים וטורים
למה לא כל יום פורים?
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב01 מרס 2015
- נכתב על ידי עינת הדר מלכה
כנראה שאין ממלכה אחרת לברוח לתוכה. כן, גם אני חולמת ומפנטזת לפעמיים. אך יש חלום ויש מציאות והיא אחת: אנחנו כאן, חיים על פני אותו כדור, מקושרים מכורח המציאות ומתנהגים אחד כלפי השני בהפך הגמור
- מאת: עינת הדר מלכה
את דמות הנסיכה, הלבנה או הוורודה, את ודאי זוכרת. איך התלבשת בה עוד משחר ילדותך, כתר זהב, נעליים מתנוצצות, אלו רק התלבושות. אם תעמיקי, לבטח נצורים בליבך הפרטים הקטנים, במשחק של להיות נסיכה אמתית. לפעמים אני שואלת, על אותן נשים, שלא וויתרו וחיו את חלום הנסיכה האגדתית, מעבר להזדמנויות כמו פורים, מסיבת סיום תיכון או יום החתונה שלהן. עליהן נאמר, ש"חיו באושר ועושר עד היום הזה". מי יודע באיזה ממלכה הן עכשיו?
בכל פורים בין התחפשות להתאפרות, אני נזכרת איך אי שם בעבר, כילדה בת 6 החלטתי שכל יום פורים. בוקר אחד, כשלא כל–כך התחשק לי סתם כך ביה"ס, החלטתי להיכנס לנעליה של דמות רקדנית הבלט על כל פרטיה ודקדוקיה, וכך שמחה וטובה הגעתי אל הכיתה בצעדי ריקוד. ואני לא שוכחת עד היום את פניה המצחקקות של המורה: "פורים היום?" שאלה, ספק נהנית, ספק נבוכה.
כנראה שאין ממלכה אחרת לברוח לתוכה. כן, גם אני חולמת ומפנטזת לפעמיים. אך יש חלום ויש מציאות והיא אחת: אנחנו כאן, כולנו חיים על פני אותו כדור, מקושרים מכורח המציאות ומתנהגים אחד כלפי השני בהפך הגמור. מצהירים, שאוהבים אך מתנהגים כמפורדים. רובנו דואגים יותר לשמח את עצמנו, מאשר לשמח אחרים. וכל עניין הפרוד הזה מתחיל אצל כל אחד מאתנו כבר בבית, איך שכל אחד בתוך עצמו הוא גר.
לא מעטים המקרים בחיים בהם אני מנסה להתמודד עם ה"אני האנוכי" הזה, שכל הזמן דואג שאהיה שמחה. כל צעד שה"אני" הזה עושה, הוא עושה בשביל שאני ארגיש טוב. כל תחבולה יעשה, גם מסכה יעטה. העיקר שארגיש טוב. בכל בוקר כמעט אני מכריזה: היום, בא להוריד את המסכה. כן, שכולם ילמדו לאהוב אותי בדיוק כפי שאני, לא בא לי לחייך, לא בא לי להתייפייף, שילמדו לקבל אותי ככה כמו שאני, עם כל הקריזות שלי.
ביננו, זו רק אמירה, לולא המסכה, לבטח היינו נשארים אני והמראה, וכדי לא להישאר לבד, אני מעדיפה לצאת מעצמי, בעזרת המסכה. היא, מצילה אותי מייאוש, עוזרת לעורר בי קצת תקווה, מוסיפה הרבה שמחה, וכמו מטה של קסם היא הופכת אותי בין רגע, ליותר סובלנית, מועילה וחיונית לסביבה.
אם לפחות הייתי עוטה את המסכה מתוך מחשבה לגרום לאנשים סביבי הרגשה טובה, ולא רק כדי שאני ארגיש יותר בנוח, אז אולי כבר הייתי מתקרבת באיזו מידה לשינוי התפיסה האגואיסטית שלי שבה אני שבויה. אבל אני מנסה באמת מנסה.
מה שבטוח, שעם או בלי מסכה, בפורים אני מרגישה יותר שלמה. יש משהו באוויר כשכולנו יחד, ילדים, נשים, גברים, הופכים בן רגע לנסיכות, מלכים, ליצנים, יפיפיות, כולנו מצחיקים כולנו צוחקים, לא אחד מהשני, לא אחד על השני, אלא למען השני. והשיתוף ביננו הופך אותנו להרגיש ביחד להרגיש כמו ילדים.
זאת הסיבה, שבפורים אני קמה לתחייה.
