מאמרים וטורים

תום עידן המשפחה?

תמונת המציאות הקודרת, מראה שאנחנו כחברה הופכים משנה לשנה ליותר אגואיסטים, פחות בעלי יכולת לעשות ויתורים, והרבה יותר מוצאים בתועלת עצמית את האידיאל לחיים מאושרים. אם אעשה כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, עם מי שאני רוצה, מבלי להתחשב באחרים, כך יהיה לי יותר קל לחיות את החיים. האמנם?
 

• מאת: שלי פרץ
  
  

בשבוע שעבר פורסם דו"ח הלמ"ס, שחשף שינוי הדרגתי במבנה המשפחות בישראל. יותר משפחות חד הוריות, יותר זוגות ללא ילדים, יותר זוגות ללא נישואין.

אם נביט על מספר האמהות החד הוריות הרווקות לילדים עד גיל 17, נראה שהוא גדל מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-13.5 אלף בשנת 2011, זינוק של כ-60%.

כמו כן, בשנת 2011 ילדו 5,050 נשים יהודיות רווקות, בהשוואה ל-2,600 לידות לנשים יהודיות רווקות בשנת 2000. בשנים אלה אחוז הלידות לנשים רווקות עלה מ-2.8% ל-4.2%.

מהו הדבר שמפריד ביננו?

אז מהו הגורם שמונע מאתנו לרצות להתחתן זה עם זו, או שאולי זו לאו דווקא בחירה חופשית, אלא תוצר של חוסר ברירה?

תמונת המציאות הקודרת, מראה שאנחנו כחברה הופכים משנה לשנה ליותר אגואיסטים, פחות בעלי יכולת לעשות ויתורים, והרבה יותר מוצאים בתועלת עצמית את האידיאל לחיים מאושרים. אם אעשה כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, עם מי שאני רוצה, מבלי להתחשב באחרים, כך יהיה לי יותר קל לחיות את החיים.

למדו אותנו לאהוב, בבקשה!

לתהליך זה קוראים התפתחות הרצון האגואיסטי וזהו תהליך טבעי שעובר על האנושות כולה. וכאן נשאלת השאלה, למה לי כאדם אגואיסט מפותח להתחייב לחיות את חיי עם מישהו ש"אאלץ" להתחשב בו וברצונותיו המשתנים גם אם זה בא על חשבון רצונותיי שלי?

השאלה הנלווית לכך היא, האם ההתפתחות האגואיסטית הפכה אותנו לפחות תלויים בחברה הסובבת?

ולכך התשובה היא כנראה – לא. הסביבה שלנו מזינה אותנו, מחייה אותנו, מעצבת אותנו, וגם גואלת אותנו מהבדידות. לא משנה עד כמה נרגיש עצמאיים, עדין נרגיש היטב על בשרנו ש"לא טוב היות האדם לבדו". לכן מה שנותר לנו זה לימוד מחדש, מהו קשר נכון בין אנשים, וכיצד ניתן לקיים אותו בצורה הטובה ביותר בין שני אגואיסטים מפותחים.