ידיעות ומחקרים

הפרדוקס האנושי – האם ישנו פתרון?

במרכז הפרדוקס האנושי עומדת השאלה: האם אדם הוא כל יכול או חסר אונים? האם מתהווים עכשיו התנאים להתפתחות אנושית חדשה?

תפיסת הזמן היא תכונה אנושית המאפשרת לנו לחוות את השינויים שסביבנו באופן השוואתי. מניתוח מגמות התפתחות בעבר ובהווה, ניתן לחזות את מגמת ההתפתחות החדשה של האנושות.

הסיפור של האנושות החל לפני כ-14 מיליארד שנה בהופעת חומר ואנרגיה באירוע שהפיזיקאים מגדירים כ"מפץ גדול". תהליך ההשתנות של החומר והאנרגיה מאותו אירוע נקרא פיזיקה. בשלב מסוים, לאחר הופעת החומר והאנרגיה, החל החומר להיקשר במבנים מורכבים הנקראים אטומים ומולקולות. תהליך ההשתנות של הקשרים במבנים אלו נקרא כימיה. לפני כ-4 מיליארד שנה, בכוכב לכת "ארץ", החלו אטומים ומולקולות להיקשר במבנים מורכבים במיוחד הנקראים אורגניזמים או יצורים חיים. תהליך ההשתנות של האורגניזם נקרא ביולוגיה. לפני כ-70 אלף שנה אורגניזמים ממין אחד מסוים, הומו-ספיאנס, החלו להתקיים במבנים מורכבים במיוחד שנקראים תרבויות. תהליך ההשתנות של התרבויות נקרא היסטוריה (היסטוריה = חקר תרבויות) או התפתחות אנושית.

בהתבוננות על ההתפתחות האנושית, ניתן להבחין בשלוש מדרגות התפתחות איכותיות שהתרחשו עד כה:
1. ההתפתחות הלשונית (לפני כ-70 אלף שנה) – במהלכה בעל החיים ההומו-ספיאנס פיתח את הכישורים הקוגניטיביים, הלשוניים והחברתיים שלו לרמה שנתנה לו כוח, מעבר לכל אורגניזם אחר, והפכה אותו לשליט הארץ.
2. ההתפתחות החקלאית (לפני כ-10 אלף שנה) – במהלכה ההומו-ספיאנס המפותח התחיל לביית בעלי חיים וצמחים, להתיישב ביישובי קבע ולפתח מערכת קשרים חברתית מורכבת יותר כגון ממלכות, אימפריות, דתות ועוד.
3. התפתחות מדעית (לפני כ-500 שנה) – במהלכה התפתחו שיטות מחקריות שונות שהובילו לסדרת גילויים חדשים במדעי הטבע ולשינוי צורת החשיבה שהשפיעה במידה רבה על התרבות. במהלך המהפכה המדעית חלה קפיצה עצומה בכוח שעומד לרשות האנושות, התחוללה סדרה מאוד מהירה של התפתחויות, הרחבה והעמקה של הקשרים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים ועוד.

הקשר בין השכבות

הפריטים במערכת הם אותם פריטים, אך אופן הקשר והיחסים בין הפריטים הוא שיוצר מבנים ושכבות שונות. שכבות אלה מתפתחות אחת מתוך השנייה, יוצרים רצף אחד שמתקדם מהפשוט אל המורכב ברמת הקשרים הנמצאים במערכת מקושרת אחת.

מגמת ההתפתחות – מורכבות הקשרים בין הפריטים במערכת הולכת וגוברת

השכבה הבאה בהתפתחות

האבולוציה היא תהליך הדרגתי הנמצא בתאוצה, זמן השינוי מדרגה לדרגה מתקצר, ומהירות השינוי מתרחש בקצב מסחרר.

ממגמת ההתפתחות ניתן לחזות שמדרגת ההתפתחות החדשה תאופיין באיכות קשרים מורכבת יותר. כיום אנו עדים לתהליך אינטגרציה של העולם – פירוק ומיזוג גבולות. תהליך של הפיכת העולם ליחידה אחת קטנה, שבה מיטשטשים הגבולות בתחומים רבים.

הטכנולוגיה המודרנית שמה לצחוק את המחסומים הגיאוגרפיים. ערבוב הדדי בין בני האדם מכל האזורים הולך וגדל. אנחנו מהווים אוכלוסייה נרחבת אחת, מערכת אינטגרלית החובקת את כדור הארץ ומעולם לא היו תנאים מתאימים יותר לבניית מערכת קשרים חדשה.

המדע כבר מזהה שאנו חיים במערכת אינטגרלית שבה השלם עולה על סכום כל חלקיו.

חופש הבחירה

לעתיד משמעות עמוקה עבור תפיסת המושג "רצון חופשי" ודטרמיניזם. כלומר, המעבר לדרגה הבאה עתיד להתרחש, השאלה היא באיזה מסלול?

האם במסלול הדטרמיניסטי, שבו מערכת החוקים של הטבע תכפה את השינוי או במסלול הרצון החופשי שבה האנושות תגלה את מדרגת ההתפתחות הבאה ותפעל להשגתה לפני שחוקי הטבע יאלצו אותנו להשתנות?

במסלול הדטרמיניסטי המניע לשינוי עלול להגיע מכוחות חיצוניים של השכבות השונות של המערכת (שכביכול אינם תלויים באדם), ולהתבטא באופנים שונים של משברים, החל מאסונות טבע (התמוטטות המערכת האקולוגית מניצול יתר לדוגמה), המערכת הביולוגית (כמו וירוס מדבק), התמוטטות הכלכלה העולמית ועד מלחמות עולם.

במסלול זה הלחץ של הכוחות החיצוניים על האנושות יוביל להבנה שחיבור, ערבות הדדית במערכת אינטגרלית, היא המציאות היחידה שבה המערכת יכולה להתקיים. אז נכיר בפרדוקס האנושי – שמצד הטבע הפנימי שלנו אין אנו יכולים לפעול בשיתוף פעולה בעוד שבשכל נגלה שזאת המציאות היחידה לקיומנו.

"המסלול הירוק"

במסלול הרצון החופשי, השינוי עשוי לבוא מתוך רצון לגלות ולהבין את חוקי המשחק ולפעול לקידום השינוי הנדרש. זאת מתוך מודעות ולימוד של החוק האינטגרלי: שפגיעה באחר במערכת הכוללת היא פגיעה בעצמו, ולהיפך, אכפתיות ופעולות לטובת החיבור במערכת הכוללת, שווה באותה מידה לפעולה ולרווח עבור האדם עצמו.