ידיעות ומחקרים

בחזרה לכלכלה הקונסרבטיבית

פטר מוסטובוי, מחוקק, כלכלן ועורך דין: "אם ננתח את מבחר הסחורות המוצעות לצרכן, נגלה שרק כ-30% מתוכן תואמות לצרכים הבסיסיים של האדם. משמע שהצרכים שהיו קיימים תמיד הם: מגורים, ביגוד, תחבורה, טבק ומשקאות.

משך מאות שנים החברה הזדקקה לדברים הללו. הצורות השתנו, אבל הצרכים לא השתנו. כל שאר הסחורות מספקות צרכים שאינם קיימים. במה נבדל נגן MP3 מכל השאר? – רק בכך שהוא קטן יותר, אבל מוצרים שסיפקו את אותו הצורך באותה הדרך היו קיימים גם קודם.

אם האופנה מכתיבה שכל שלוש שנים אתה צריך להחליף את הרכב, שיכול לנסוע עשר שנים, הרי שבתקופה הזאת אתה צריך ארבע מכוניות בִמקום אחת. החומרים ומקורות האנרגיה שבהם השתמשו בייצור, החל מהתכת המתכות וכלה בשימוש – עפו אל האטמוספרה, בוזבזו על חימום המרחב של כדור הארץ, וכתוצאה מכך בזבזו כמות אנרגיה גדולה פי 4 יותר ממה שהיה חכם לעשות מבחינת סיפוק הצרכים הבסיסיים.

אפשר ללמד את עמי אפריקה הסמוכים לקו המשווה טכנולוגיות חקלאיות חדשות, כפי שנעשה בהודו בתחילת שנות ה-60. אז פותחו זנים מיוחדים של חיטה, והודו הפסיקה להיות מדינה עִם רעב תמידי.

אפשר היה לעשות זאת מזמן גם באזורי רעב אחרים, אבל לא – אנחנו מביאים לאפריקה המשוונית סיוע הומניטרי. מפני שסיוע הומניטרי הוא סחורה. הרי אם נשקיע פחות כסף ממה שאנחנו מבזבזים על אספקת הסיוע ההומניטרי, היינו יכולים קודם כל לגרום להם להיות מסוגלים לקיים את עצמם. אבל בגרמניה ובצרפת גם כך האבטלה גדלה עד ל-15%, אז איך אפשר לוותר על "הסיוע ההומניטרי"?!

המעבר מכלכלת צריכה לכלכלה קונסרבטיבית מצריך הבנה חדשה של המשבר הנוכחי".

"תנועת ערבות": מומחים אלה ואחרים מצביעים על דרך נכונה להתמודד עם המשבר. אכן צריך לעבור מכלכלת צריכה, כלכלה המנצלת את משאבי הטבע, לכלכלה המבוססת על שימוש בצרכים חיוניים להישרדותו של הפרט. מעבר זה יתבצע על ידי הבנת העולם האינטגרלי והגלובלי שבו אנו חיים.

קישור למאמר המקורי