?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

ידיעות ומחקרים

האם גב' כהן מחדרה תהנה מפקטורינג של מאגר תמר?

מה טעם להגדיל את העוגה הכלכלית, אם השיפור במאקרו "ידלג" על מרבית האוכלוסייה?

  • מאת: צוות כלכלי

 shutterstock 87843172 new

 

מן העיתונות: "הפתרון לגירעון התקציבי: שיעבוד התמלוגים של מאגר תמר.
פירמת רואי החשבון BDO מציעה למדינה מנגנון "פקטורינג" - שבו גוף פיננסי יעמיד לה את סכום התמלוגים המהוון של מאגר הגז, בתמורה להפניית ההכנסות בשנים הבאות לטובתו, כדי למנוע גזירות על הציבור".

רעיון טוב, נכון? להפוך את השווי העתידי שמדינת ישראל תקבל ממאגר הגז הטבעי תמר, באמצעות מסים ותמלוגים, משווי עתידי לכסף כאן ועכשיו, שישמש אותה למימון הגירעון התקציבי ויחסוך את הצורך בגזירות ובקיצוצים נוספים. נשמע מצוין, מי יכול להתנגד לזה?
התשובה היא שזה רעיון גרוע במיוחד.

כמו לשאוב מים לתוך כלי מנוקב

המשל: דמיינו לעצמכם מיכל מים גדול, מי שתייה חיוניים, שיש בו חור גדול דרכו נשפכים המים ויורדים לטמיון. שכרתם שני מומחים לטיפול בבעיה.
הראשון, בא ואומר לכם שהחור זה לא הבעיה אלא המחסור במים הוא הבעיה ולכן צריך להגדיל את אספקת המים למיכל. הוא מציע למלא את המיכל בעוד ועוד מים וכך למרות החור, סה"כ יהיה מספיק מים לכולם.

המומחה השני מסתכל על הסיטואציה ושואל בקול רם, מה הטעם להוסיף מים למיכל, כל עוד לא הבנו שהחור הוא הבעיה ולא תיקנו אותו? הרי ברור שהוספת מים למיכל המנוקב לא תסייע, להיפך, היא תגדיל את הבזבוז ואף תגרום להתדלדלות של מאגרי מים אחרים שמהם שאבנו את המים כדי להזרימם למיכל המנוקב הנוכחי.

והנמשל: מה הטעם לאמץ את הרעיון לקבל תקבולים מידיים על חשבון הכנסות עתידיות של המדינה ממאגר הגז הטבעי תמר, אם המיליארדים שייכנסו לקופת המדינה לא ישנו שום דבר, כי השיטה עצמה מקולקלת, בזבזנית, לא יעילה ולא צודקת ?

נכון, הממשלה עצמה מעריכה ששווי התקבולים העתידיים שתקבל ממאגר תמר עומד על כ- 37 מיליארד ש"ח.

 גז טבעי - תזרים מהוון של מאגר תמר למדינה

 

אכן מדובר על שווי מרשים שייפרס על פני שנים רבות ויש בו כדי להקל את המצוקה התקציבית.

 גז טבעי - כמה שווה תמר למדינה

 

האם הגדלת העוגה הכלכלית תגיע לכיס של כל אחד מאיתנו?

הבעיה היא שהשיטה הכלכלית הנוכחית מונעת מהקטנת המצוקה התקציבית להגיע לכיס של כל אחד מאיתנו. כלומר, ביצוע פקטורינג של ההכנסות העתידיות של המדינה, צפוי לשפר דרמטית את תמונת המאקרו, אבל בדיוק כפי שקרה ב-2010 ו-2011, השיפור במצב המאקרו "ידלג" על מרבית האוכלוסייה.

כל עוד המודל הניאו-ליברלי שצפוי לקבל חיזוק עקב מינויו הצפוי של פרופ' יעקב פרנקל כנגיד בנק ישראל, הוא המודל שממשלת הימין הכלכלי הנוכחית מאמינה בו, תימצא הדרך להעביר את מרבית השיפור למה שהממשלה מכנה גורמים מחוללי צמיחה, כמו בעלי ההון, חברי המאיון העליון ושאר אליטות, העסקים הגדולים והעשירים בישראל ולקבוצות לחץ שונות, אבל לגברת ריקי כהן מחדרה מהמעמד הבינוני, או לשכבות החלשות, יגיע, אם בכלל, משהו סמלי, בעיקר מס שפתיים, לא הרבה מעבר לכך.

הסיבה של כישלון המודל ברורה ונעוצה בטבע האנושי. מי חשב שגם מי שיש לו הכל, ירצה עוד? מי חשב שהשפיץ של הפירמידה הכלכלית תעשה הכל כדי להרוויח עוד ועוד, אפילו על חשבון כל האחרים, במקום להפנים שהיא תלויה בנו, לא פחות ואולי יותר משאנו תלויים בה?

יותר נזק מתועלת

להיפך. אם הממשלה תחליט על פקטורינג של ההכנסות העתידיות שלה מתמר, ראשיה יכנסו לסוג של שאננות וגאווה, כי הצליחו להבריא את הכלכלה. מתיי יבינו שהכלכלה זה אנחנו, אנשים בשר ודם, ולא מיעוט שבמיעוט וכמה גיליונות אקסל.

בלי שנשנה את השיטה הכלכלית חברתית, באמצעות התקשרות חדשה בינינו בערבות הדדית, התחשבות, נכונות לוויתורים, דאגה והפנמה של הקשרים המתבקשים בינינו כתוצאה משותפות הגורל והתלות ההדדית בינינו, אין טעם להזרים מיליארדים נוספים לשיטה שמביאה על עצמה את כליונה שלה. איך כתוב במקורות, "שב ואל תעשה עדיף".

קישור למאמר מקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך