ידיעות ומחקרים

החזון החדש של קו־אופ: מניה במקום מבצע וחניה

"תחת המנכ"ל הטרי עופר פיינשטיין, הרשת מנסחת חזון חדש: להפוך לסוג של קואופרטיב ענק לרכישת מוצרי מזון. הלקוח איננו עוד צרכן שמחפש את הסופר הזול ביותר בסביבה, אלא באפשרותו לרכוש מניה המזכה אותו בהנחה קבועה, כאשר שיעור ההנחה יכול לגדול אם הרשת תצבור רווחים. את המניה אפשר להוריש או לפדות במידת הצורך. מי שכרגע עומדת בין קו־אופ ישראל להגשמת החזון הזה היא רשות ניירות ערך, שדורשת מהרשת לפרסם תשקיף ולחשוף את הנתונים הכספיים שלה - תנאי לגיוס בעלי מניות מקרב הציבור. אחרי החג מתכוונת קו־אופ לפנות לרשות ני"ע בבקשה לגייס בעלי מניות נוספים.

החזרה למודלים השיתופיים מקבלת רוח גבית מהאו"ם, שהכריז על 2012 כעל שנת הקואופרציה העולמית. נוסף על כך, בשנים האחרונות גוברים הקולות הטוענים כי העסקים הקואופרטיביים עדיפים על החברות הבורסאיות.

חלק מחזון הקואופרציה מדבר על איזונים טובים יותר בין האינטרסים של הלקוחות, העובדים, הסביבה ובעלי המניות".

תנועת הערבות: גישה מרעננת, די יוצאת דופן בישראל. אם זו תהפוך לתופעה, אפשר בהחלט לברך על זה.

1. הנכונות להסתפק ברווח נמוך יותר בהשואה למקובל בענף, היא אחד מהמסרים הכלכליים המרכזיים בכלכלת הערבות.

2. גם אימוץ מדיניות חברתית על ידי עסקים, לטובת הקהילה והאזרחים, היא מבורכת.

3. אנחנו כל הזמן מדברים על ההדדיות. ערבות איננה אקט חד צדדי, היא שותפות. אחת הבעיות היא שהצרכן הישראלי כל כך רגיל שמרמים ומקפחים אותו, שהוא הפך לאגרסיבי מאוד והולך לקנות במקום שהוא הכי זול, בלי סנטימנטים. השאלה היא האם אגודת הקו-אופ תוכל להפוך לעסק "חברתי" ועדיין זול ממתחריו? אחרת זה יישאר בחזקת רעיון טוב ולא יותר. כאן נכנסת התלות של כולם בכולם. קו-אופ לבדה לא תוכל לעשות את זה. היא זקוקה גם לאמון ולשיתוף הפעולה של הלקוחות. לא בטוח שזה יספיק. אולי, האקלים הנוכחי בשוק הצרכנות הישראלי, יאפשר לה להשיג שיתופי פעולה מצד הספקיות הגדולות, אסם, עילית, קוקה קולה, תנובה ואחרות. בלי זה – הם יפסידו לרמי לוי, שגדול מהן, קונה יותר בזול מהספקיות ולכן גם זול מהן.

כלומר, הרעיון טוב, אבל כדי ליישם אותו בהצלחה, צריך תחושת אחריות משותפת ושיתוף פעולה בין כולם: צרכנים, ספקים, עובדים בעלים ואפילו רגולטורים, שבינתיים שמים למהלך רגל.

4. כשנתקשר כולנו בערבות הדדית בינינו, כל העסקים יתאימו את עצמם לכלכלה החדשה. אנחנו לא מדברים על מגזר עסקי שכולו מלכ"רים, ממש לא. אלא על פונקציית רווח נורמלית, המשקפת את עלות הייצור, עלות שכר העבודה, המלאי החוזר וההשקעה הנדרשת בכושר הייצור. לא פחות, אך גם לא יותר. אם תרצו – סוג של "הכרחיות" מצד העסקים. 

6. עולם עסקי כזה מסביר מדוע אנו אומרים שערבות הדדית גם תשתלם לכולם. היא פשוט תוריד את יוקר המחייה. המחירים של כל השירותים והמוצרים יתקרבו לעלות הייצור שלהם. Win Win.

קישור למאמר המקורי