מאמרים וטורים

קליפ: איך להתנהג ולדבר עם הילדים והנוער במצבי חירום?

 צפו בפסיכולוגית החינוכית והפסיכותרפיסטית לימור סופר-פטמן, מסבירה איך להתנהג עם הילדים והנוער במצבי חירום

• לימור סופר-פטמן, פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית. מנחה בכירה בצוות הקהילתי של נט"ל שעוסק בהכשרות לאוכלוסייה ולאנשי מקצוע בנושאי לחץ וחירום

1. מה צריך להסביר לילדים על מצב החירום?

ילדים מגיבים לדוגמת הוריהם – הילדים רגועים כשההורים רגועים. על כן מומלץ להורים לשתף חברים או בני משפחה ברגשותיהם, במחשבותיהם ובדרכי התמודדותם.

מידע מבוקר מההורים ולא מהמדיה – ההורים צריכים לשים לב ולספק את המידע באופן מבוקר, מבחינת כמות וסוג המידע שמתאימה לילדיהם. בגילאים הצעירים יש לתת הנחיות פשוטות ומעשיות בכל הנוגע להגעה המהירה למרחב המוגן. לגילאים הבוגרים יש לתת הסברים אך רק בהתאם למה שהילד צריך ודורש ולפי מידת החשיפה לסכנה.

חווית ה"ביחד" משנה את הרגשה! – חשוב ביותר שהילד ירגיש שהוא מקבל תמיכה וביטחון שנובע מה"ביחד". כך הילד יפנים גם את הפן המחזק שבחוויה.

חיבור הנוער למקורות התמיכה שלהם – חשוב לספק לבני הנוער את הקשר עם בני גילם וכן האזנה למוזיקה שהם אוהבים. יש לסנן את המידע שאליו הם נחשפים באינטרנט. 

2. איך עלינו לתפקד כהורים במצב החירום?

הוראות קצרות וברורות – במצבי סכנה הילדים חייבים לדעת מה לעשות בצורה ברורה ביותר.

להשתדל להרגיע את עצמנו – לחזור לרגיעה באמצעות נשימה עמוקה, חיזוק עצמי על התמודדות טובה עם המצב, שיתוף רגשות עם אחרים, פרגון לסובבים, עשיית דברים שאוהבים.

לתכנן במשותף מה נכון למשפחה לעשות – לחשוב, לדבר ולהחליט ביחד מה עושים.

לכבד את השוני בתגובות למצב של כל אחד במשפחה – חלק שקטים, חלק בוכים ואז נרגעים, חלק פעלתניים. להשתדל להכיל ולהסביר שכל אחד מגיב אחרת.

3. מה לעשות בזמן ההפוגות?

לצאת החוצה – להתאוורר, לנסוע לחברים, לשחק ולהוציא אנרגיה. משחקי גיבוש וחיבור יוצרים הרגשה טובה בינינו ועל כן הם מועילים ביותר.

4. מה עונים לילד ששואל על מצב של פגיעה?

לא לדוש במצבים הרעים – להביע תקווה שיהיה טוב ולחשוב כיצד לעזור לאחר. חשיבה על האחר עוזרת ליציאה מהמחשבות על ה"עצמי".

5. איך מתמודדים עם בהלה של ילדים?

קודם לעזור להם להגיע למרחב המוגן כמה שיותר מהר – שם להירגע ולהרגיע באמצעות הסבר.

רגיעה והסבר – נושמים עמוק אל הבטן, משחקים פשוטים ומצחיקים. למשל: ריקוד, ריצה במקום וכולי. זה השלב להסביר מה צפוי לנו ואיך להתנהג הלאה.

הלם או חרדה ממשית – אני ממליצה בחום לא להתבייש ולהתקשר למרכזים שמתמחים במצבי חרדה ולקבל עצה טובה. הקו הפתוח של נט"ל מאד מומלץ, הוא מאויש במתנדבות אשר עברו הכשרה למצבי חרדה וניתן לקבל עצות מצוינות וקצרות, 24 שעות ביממה, ללא תשלום: 1-800-363-363