הַטַּבָּחִים, בִּשַּׁלְתִּי וְטִגַּנְתִּי, הָיוּ שְׁנֵי הַטַּבָּחִים הֲכִי טוֹבִים בָּעִיר.

בֹּקר אֶחָד נִפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם, וּבִשַּׁלְתִּי אָמַר לְטִגַּנְתִּי:

"חֲבֵרִי! הֲרֵי שְׁנֵינוּ טַבָּחִים מְצֻיָּנִים. מַחֲצִית מִתּוֹשָבֵי הָעִיר

נֶהֱנִים לֶאֱכלֹ בַּמִּסְעָדָה שֶׁלְּ וּמַחֲצִיתָם אוֹכְלִים אֶצְלִי!"

"נָכוֹן", אָמַר טִגַּנְתִּי, "אָז מַה?"

"אַגִּיד לְ מַה", עָנָה לוֹ בִּשַּׁלְתִּי. "מַה דַּעְתְּ שֶנִּתְאַחֵד וּנְבַשֵּׁל יַחַד!

תָּאֵר לְ כַּמָּה יֵהָנוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר!"

"אֵיזֶה רַעְיוֹן מַבְרִיק!" קָרָא טִגַּנְתִּי. "אֵי לא חָשַׁבְתִּי עַל כָּ קדם?!

אֲנַחְנוּ נָכִין אֶת הַסְּעוּדָה הַטְּעִימָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֵי פַּעַם הוּכְנָה כָּאן,

וְנַזְמִין אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר! זו תִּהְיֶה חֲגִיגָה עֲנָקִית!"

"בְּדִיּוּק כָּכָה!" אָמַר בִּשַּׁלְתִּי בְּשִׂמְחָה. "אָז קָדִימָה! אֲבָל... מַה נָּכִין?"

"א יוֹדֵעַ", אָמַר טִגַּנְתִּי "מַשֶּׁהוּ טָעִים..."

"וְגַם בָּרִיא", הוֹסִיף בִּשַּׁלְתִּי.

"טוֹב, אָז מַה נָּכִין?" שָׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד.

אִם נִדְמֶה לָכֶם שֶׁהֵם הֵכִינוּ גְּלִידָה עִם קַצֶּפֶת כְּפוּלָה, אוֹ אוּלַי מָרָק, אוֹ אוּלַי אֲבַטִּיחַ,

אוֹ סְפָּגֵטִינִי, אוֹ טוֹרְטֶלִינִי, אוֹ פִּצָּה, הַמְבּוּרְגֵר, צִ'יפְּס, נַקְנִיקִיּוֹת, סֻכָּרִיּוֹת – אַתֶּם טוֹעִים.

כִּי הֵם הֶחְלִיטוּ לְהָכִין דָּגִים, וְא סְתָם דָּגִים, דָּגִים עִם רֹטֶב מְעֻלֶּה.

הַשְּׁנַיִם סִכְּמוּ שֶׁלְּמָחֳרָת יָבִיאוּ אֶת כָּל הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים

וִיבַשְּׁלוּ אֶת מְנַת הַדָּגִים הַטְּעִימָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֵי פַּעַם הֻגְּשָׁה בָּעִיר.

"מָה אַתָּה רוֹצֶה לְהָבִיא?", שָׁאַל בִּשַּׁלְתִּי.

"כַּמּוּבָן שֶאֲנִי אָבִיא דָּגִים!" עָנָה טִגַּנְתִּי, "כְּדֵי לְטַגֵּן אוֹתָם!"

"מְעֻלֶּה", אָמַר בִּשַּׁלְתִּי. "וַאֲנִי אָבִיא מֵהַשּׁוּק אֶת כָּל הַיְרָקוֹת וְהַתַּבְלִינִים לָרֹטֶב הַנִּפְלָא שֶׁאֲבַשֵּׁל".

"סִכַּמְנוּ", שָׂמַח טִגַּנְתִּי. "נִפָּגֵשׁ בַמִּסְעָדָה שֶׁלִּי וְשָׁם נָכִין הַכּל יַחַד."

"סִכַּמְנוּ", שָׂמַח בִּשַּׁלְתִּי.

שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב הֵם פָּנוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.

בַּבּוקר שֶׁלְמָחֳרָת הָלַ טִגַּנְתִּי אֶל מוֹכְרֵי הַדָּגִים שֶׁבַּשּׁוּק,

וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לִבְחור אֶת הַדָּגִים הַטּוֹבִים וְהַטְּרִיִּים בְּיוֹתֵר.

בְּמֶשֶׁ שְׁעָתַיִם הוּא בָּחַר בִּקְפִידָה אֶת הַסְּחוֹרָה. הוּא עָבַר בְּשִׁבְעִים חֲנֻיּוֹת

שֶׁהֵבִיאוּ דָּגִים מִשִּׁבְעִים מְדִינוֹת. בְּכָל חֲנוּת הוּא בָּחַר אֶת הַדָּג הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

וּבַצָּהֳרַיִם הֵבִיא אֶת שִׁבְעִים הַדָּגִים לַמִּסְעָדָה שֶׁלּוֹ.

בְּאוֹתוֹ בּקֶֹר הָלַ בִּשַּׁלְתִּי לְשׁוּק הַיְרָקוֹת וּבָחַר בְּמֶשֶׁ

שָׁשׁ שָׁעוֹת אֶת כָּל הַיְרָקוֹת שֶׁהִגִּיעוּ מִכָּל הָעוֹלָם, עַד

שֶׁמִּלֵּא שִׁבְעִים סַלִּים בִּירָקוֹת וּבְתַבְלִינִים מֻבְחָרִים.

בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם הִגִּיעַ בִּשַּׁלְתִּי לַמִּסְעָדָה שֶׁל טִגַּנְתִּי, וְהֵבִיא עִמּוֹ אֶת

כָּל הַתַּבְלִינִים וְהַיְרָקוֹת שֶׁאוֹתָם נָשְׂאוּ אַרְבָּעִים סַבָּלִים חֲזָקִים. טִגַּנְתִּי כְּבָר חִכָּה לוֹ עִם

שִׁבְעִים הַדָּגִים שֶׁלּוֹ, וְאָז הֵם הִתְחִילוּ לְבַשֵּׁל וּלְטַגֵּן.

טִגַּנְתִּי טִגֵּן אֶת הַדָּגִים שֶׁלּוֹ בְּשִׁבְעִים מַחֲבַתּוֹת

וּבִשַּׁלְתִּי בִּשֵּׁל אֶת הָרְטָבִים שֶׁלּוֹ בְּשִׁבְעִים סִירִים,

וְכַעֲברֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת הַכּל הָיָה מוּכָן.

וְאָז, טִגַּנְתִּי אָמַר בְּמַצַּב רוּחַ חֲגִיגִי: "נוּ, עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּשְׁפֹּ אֶת הָרֹטֶב עַל הַדָּגִים".

"לִשְׁפֹּ אֶת הָרֹטֶב שֶׁלִּי?" הִתְפַּלֵּא בִּשַּׁלְתִּי.

"הִשְׁקַעְתִּי בּוֹ כָּל כָּ הַרְבֵּה כֹּחַ, וּבְאָמָּנוּת שֶׁל מַמָּשׁ

הֵכַנְתִּי אֶת הָרֹטֶב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁאֵי פַּעַם בִּשַּׁלְתִּי,

וְעַכְשָׁו אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט אֶשְׁפֹּ אוֹתוֹ עַל הַדָּגִים

שֶׁלְּ? לָמָּה? כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יֹאכְלוּ וְיַגִּידוּ אַח, אֵיזֶה דָּגִים טְעִימִים יֵשׁ לְטִגַּנְתִּי הַזֶּה?!"

"אָז אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?", עָנָה לוֹ טִגַּנְתִּי בְּכַעַס. "גַם אֲנִי א מוּכָן

שֶׁתְּקַלְקֵל אֶת הַטַּעַם הַנִּפְלָא שֶׁל הַדָּגִים הַנִּפְלָאִים שֶׁלִּי עִם הָרֹטֶב שֶׁלְּ!

עָדִיף שֶׁכָּל אֶחָד יִשָּׁאֵר עִם מַה שֶּׁהוּא הֵכִין".

"נָכוֹן מְאׁד", ענה לו בִּשַּׁלְתִּי בְּזַעַף וְקָרָא מִיָּד לַסַּבָּלִים

שֶׁיִּקְחוּ אֶת כָּל סִירֵי הָרֹטֶב וְיַחֲזִירוּ אוֹתָם לַמִּסְעָדָה שֶׁלּוֹ.

בִּשַּׁלְתִּי הִתְיַשֵּׁב לְבַדּוֹ בַּמִּטְבָּח שֶׁלּוֹ,

עָצוּב וְכוֹעֵס עַל כָּל הָעוֹלָם...

"אֲנִי א צָרִי אַף אֶחָד", אָמַר לְעַצְמוֹ.

"מִצִּדִּי, שֶׁאַף אֶחָד א יֹאכַל אֶת הָרֹטֶב שֶׁלִּי וְא יֵהָנֶה. אֲנִי אכַֹל אוֹתוֹ לְבַד!"

הוּא הוֹצִיא כַּף גְּדוֹלָה וְהֵחֵל לֶאֱכלֹ מִתּוֹ אַחַד הַסִּירִים.

אֲבָל אֵין טַעַם לֶאֱכלֹ רֹטֶב דָּגִים לְא דָּגִים,

וּלְאַחַר מִסְפַּר כַּפּוֹת בִּשַּׁלְתִּי הִרְגִּישׁ מַמָּשׁ רַע.

"אֵיזוֹ טָעוּת עָשִׂיתִי", הוּא חָשַׁב. "אֲבָל עוֹד א מְאֻחָר לְתַקֵּן אוֹתָהּ. הֵיי, סַבָּלִים!"

"כֵּן, בִּשַּׁלְתִּי, תִּרְצֶה שֶׁנַּחֲזִיר אֶת הַסִּירִים לְטִגַּנְתִּי?"

"נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן!"

הַסַּבָּלִים חָזְרוּ אֶל טִגַּנְתִּי בְּרִיצָה.

בִּשַּׁלְתִּי נִכְנַס לַמִּסְעָדָה שֶׁל טִגַּנְתִּי, הִשְׁתַּעֵל וְאָמַר בְּבוּשָׁה:

"סְלִיחָה חֲבֵרִי הַיָּקָר. עָשִׂיתִי טָעוּת,

הָרֹטֶב הַזֶּה מַתְאִים בְּדִיּוּק לַדָּגִים שֶׁהֵכַנְתָּ וְרַק שָׁם הוּא צָרִי לִהְיוֹת".

"א, א", מִהֵר טִגַּנְתִּי לַעֲנוֹת. "אֲנִי הוּא זֶה שֶׁטָּעָה,

כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהַדָּגִים שֶׁלִּי שָׁוִים מַשֶּׁהוּ בְּלִי הָרֹטֶב שֶׁלּ!

א הִצְלַחְתִּי לֶאֱכלֹ אֲפִלּוּ אֶחָד כִּי א הִרְגַּשְׁתִּי שׁוּם טַעַם!

כַּמָּה טוֹב שֶׁחָזַרְתָּ, חָבֵר יָקָר!"

בִּשַּׁלְתִּי וְטִגַּנְתִּי הִתְחַבְּקוּ בְּשִׂמְחָה וּבְאוֹתוֹ הַעֶרֶב

הֵם עָרְכוּ סְעוּדָה חֲגִיגִית, עֲנָקִית, שֶׁכָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר זוֹכְרִים עַד הַיּוֹם!

אֲנָשִׁים הִגִּיעוּ מִכָּל חֶלְקֵי הָעִיר רַק כְּדֵי לִטְעֹם אֶת הַדָּגִים

הַטְּעִימִים בָּעוֹלָם, וְהֵם בֶּאֱמֶת הָיוּ כָּאֵלֶּה!

כֵּן, אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַּסְּעוּדָה הַזּוֹ הֵם כְּבָר סָבִים וְסַבְתּוֹת וּמְסַפְּרִים אֶת

הַסִּפּוּר הַזֶּה לַנְּכָדִים שֶׁלָּהֶם. וְזֶה גַּם מַה שֶׁסַּבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִי,

וּבִקֵּשׁ שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם וּלְכָל הַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ, שֶׁכְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב,

כְּדַאי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ בְּיַחַד.