?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

שנת לימודים חדשה – איך עוזרים לילד להתמודד עם תחושת כשלון?

אנחנו חיים בעולם תחרותי וכך גם הילדים שלנו לומדים מאיתנו. הם רוצים להיות הכי חזקים, מובילים, יפים ומהירים. הן רוצות להיות הכי יפות, רזות, רקדניות וחכמות. אבל מה עושים כשתחושת הכישלון מגיעה? עצות להורים

  • מאת: אדוה בר-יהודה, מנהלת הדרכות הורים ב"תנועת הערבות", עו"ס ומטפלת בפסיכותרפיה

shutterstock 44072 new2

ילדים מרגישים רגשות מעורבים וחזקים עם פתיחת שנת הלימודים. מצד אחד יש התרגשות גדולה משנה חדשה, מפגש מחודש עם החברים או ממסגרת לימודית חדשה. מצד שני, הם חווים פעמים רבות חששות גדולים הנובעים ממחשבות על איך יקבלו אותם, האם יהיו להם חברים למשחק וללימוד, האם יהיה להם מעניין וכיף בלימודים ועוד. הסביבה החברתית במסגרת החינוכית היא מקור לאומדן ההצלחות האישיות שלו, הוא מודד מולה את היכולות שלו, ומברר האם הוא "מוצלח או לא". כהורים עלינו לעזור להם להתמודד עם תחושות של חוסר הצלחה סובייקטיבית מצידם, או לפי איך שהם חווים אותו – "כישלון".

לא מזמן פנתה אליי אימא שסיפרה שבגן קוראים לילד שלה "פחדן" כי הוא לא מעז לקפוץ מהקצה העליון של המגלשה. מבחינה חברתית אין לו בעיה, אבל כשזה מגיע ל"מבדק התעוזה" הוא תמיד מרגיש שהוא חלש יותר מאחרים. לפחות פעם בשבוע הוא חוזר עם דמעות יבשות הביתה, מרגיש לא שווה וחסר יכולת וליבה יוצא אליו. היא לא הייתה בטוחה איך להגיב ומה להגיד. איך אפשר לעזור לו להתמודד עם כל מיני מצבים בהם הוא לא מצליח לעשות דברים כמו החברים שלו?

למה הם כל כך דרמטיים?

תנסו להיזכר איך הרגשתם כשגיליתם שאתם לא מבריקים או מהירים או דייקנים כמו החברים שלכם בצבא, בלימודים לתואר או בעבודה? האם זה ערער את מה שאתם חושבים על עצמכם?

כשילד חווה מצב בו הוא מרגיש שכישוריו פחותים משל חבריו, הוא מרגיש אבוד. באותם רגעים, זהו כל עולמו כל מה שהוא רוצה זה להצליח לטפס על העץ, או לצייר בלי לצאת מהקווים או לנגן על הגיטרה, וכשהוא מנסה לעשות את זה, הוא פשוט לא מצליח באופן יחסי לחבריו.

אנחנו חיים בעולם תחרותי וכך גם הילדים שלנו שלומדים מאיתנו. הם רוצים להיות הכי חזקים, מובילים, יפים ומהירים. הן רוצות להיות הכי יפות, רזות, רקדניות וחכמות. מכאן אפשר להבין למה רבים מהם עושים קישור ישיר בין "חוסר שלמות" בפעולה מסוימת לבין תחושת כישלון כל כך דרמתית.

איך מתמודדים?

ראשית כדאי לנו להסביר לילדים שלנו כבר מגיל צעיר שלכל אחד יש תכונות ויכולות משלו שהוא קיבל מלידה, ואותן הוא יכול לפתח לכל מיני כיוונים. אחד אוהב תרגילי חשבון, אחת רוקדת בצורה מדויקת, ואחד מצליח לקפוץ הכי גבוה מכל ילדי הגן. אז מה זה אומר? יש מישהו שהוא טוב יותר מאחרים? לא, אלא כל אחד טוב במשהו אחר בהתאם לתכונות וליכולות שלו.

לכן, במקום להיות בתחרות זה נגד זה עדיף להיות חבורה מגובשת שבה כל אחד מודע לייחודיותו ומשלים את האחרים. כמו חלקי פאזל יפה, שמורכב דווקא מחיבור של כל החלקים לשלם אחד. בדרך הזאת כל אחד יכול לבטא את התכונות המיוחדות רק לו, וכולם יחד נהנים דווקא משיתוף הפעולה ביניהם.

נחזור למקרה אימא והבן. במחשבה משותפת הצענו שכאשר היא נוכחת בסיטואציה שבה יש "תחרות יכולות" בין הילדים, היא יכולה להציע להם לשחק ב"מופע המכונה":

נדמה את כל המשתתפים יחד כמכונה אחת שמייצרת מוצר כלשהו או עושה פעולה מסוימת (למשל: מכונה שמעבירה מים/ כדורים וכו'). כל אחד מהם הוא אחד החלקים במכונה ואם נוציא אותו המכונה לא תעבוד.

הרעיון הוא ליצור "מופע מכונה" הכולל את כל הילדים (ומבוגרים אם מדובר במשפחה), כאשר היכולות האישיות של כל אחד מהם באות לידי ביטוי.

אם דני למשל הוא "מתג ההפעלה" של המכונה ואוהב לנגן בגיטרה, הוא יכול לנגן שיר שכולם מכירים ויוכלו לשיר יחד. כשיסתיים השיר, זה יהיה האות לכך שהמתג הופעל. אם מיכל ונטע הן חוט שנמצא לאחר מתג ההפעלה, והן גם מאוד אוהבות לרקוד, אז הן יכולות להמציא ריקוד עם חוט שבסופו הבמה עוברת לבא בתור וכן הלאה.

עצה לסיום, בואו נחליף את כדור השלג התחרותי, ובמקומו נראה לילדים שלנו דוגמה שבה אנחנו מעריכים זה את זה על בסיס עזרה והתחשבות הדדית. נראה להם שמה שהכי חשוב ומוערך בעינינו זה שהם משתדלים למצוא פיתרון משותף עם חבר. ניתן להם פידבק חיובי ואפילו תגמול על התנהגויות שמתחשבות בזולת ודואגות לאחר. אז נגלה שהרגשת הכישלון מתפוגגת, כי לכל אחד יש מקום ויכולת מיוחדת משלו.

אם זה יהיה היחס שנקרין להם בשנת הלימודים החדשה, נלמד אותם גם שיעור משמעותי לחיים.
לפרטים נוספים וייעוץ לימודים בקרו באתר - http://www.elimudim.co.il/

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך