מאמרים וטורים

הסביבה היא כמו מורה

שאלה: כיצד המבוגרים צריכים להתייחס להשכלה האינטגרלית? עבורם זה כמו מעין חזרה לאותם הזמנים שהם ישבו בכיתה מול המורה?

תנועת הערבות: התהליך מתבצע דרך הסביבה, אתה מקבל אותה בתור "מורה" ובכך מציב את עצמך תחת השפעתה ומשתנה.

לדוגמה: שמעתי שטוב להיות אדריכל. אין לי שום משיכה לזה. אני אפילו לא יודע אם אני רוצה להיות אדריכל. ובכל זאת יש שמועות שזה טוב. וחוץ מזה, אנשים חכמים אמרו לי שזה שווה את זה, כי המקצוע הזה מספק לי עתיד טוב. אז אני עורך הכרות בפקולטה לאדריכלות, מבקר במפגשים של אדריכלים ובאספות שלהם. הם כולם מספרים על בניית בניינים, מקנים לכך חשיבות רבה, מעריכים את ה"חשיבות" של המקצוע שלהם...ואני הופך להיות חדור מהרוח הזאת, היא משפיעה עליי. עכשיו אני כבר לא אדיש, מופיעה אצלי דעה משלי, ואני כבר חושב איך הייתי מתכנן בעצמי בניין. כלומר, אני מקבל מהם חיסרון, משתנה פנימית, ובסופו של דבר הולך ללמוד אדריכלות.

כך זה מתרחש תמיד. מהיכן מופיעים אצלנו הרצונות לחיות חיים מסוימים, ללמוד מקצוע או מדע מסוים? מהסביבה. איכר, שאין לו גישה לאינטרנט, בוחר מבין כל סוגי הגידולים והבהמות מה לגדל, וזה כל מה שיש לו. כל אחד לומד מהסביבה. באופן כזה, השפעת הסביבה משאירה רושם על כל אחד רק באופן שונה, אך הרושם נשאר.

בואו נסכם. בסופו של דבר, נדרשת מאיתנו רק פעולה אחת, שעליה נאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". כולנו פושעים, ומעל לכל הפושעים אנחנו צריכים לפרושׂ "סוכת אהבה". זאת צריכה להיות התוצאה מכל פעולה טובה שאותה אנחנו רוצים ליישׂם.