ידיעות ומחקרים

יותר ממחצית המורים בבתי הספר התיכוניים נתקלו באלימות מילולית או פיזית

"המורים במגזר הממלכתי "מובילים" בדיווחים על בעיות משמעת ואלימות מילולית מצד תלמידים וכן על אלימות של הורים. 40% מהמורים ציינו שהם אינם שבעי רצון מאופן הטיפול בבעיה.

"הכאב הפיזי היה קטן לעומת ההשפלה והמבוכה שהרגשתי", מספרת מורה מדרום הארץ, שספגה באמצע שנת הלימודים שעברה מכות מצד אם של אחד התלמידים. "הכיתה שלי נהרסה, וגם אני. לא יכולתי לחזור ללמד. אחרי המקרה, מורים התחילו להתקשר אליי ולספר על המקרים שעברו עליהם - קללות, איומים ומכות. הציבור לא מבין זאת, אבל אנחנו על סף תהום".

ב"דו"ח האלימות במערכת החינוך" שערך לפני כשלוש שנים פרופ' רמי בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נמצא כי 15.5% מהמורים דיווחו כי ספגו קללות, לעג או השפלה מצד תלמיד".

תנועת הערבות: אלימות מחנכים כלפי תלמידים הוא ללא ספק נורת אזהרה! המורים לא אשמים. פשוט אין להם כלים להתמודד עם הילדים או עם הוריהם, כך גם עולה מסקר של ארגון המורים שפורסם כבר ב-2008: 48% מהמורים בתיכונים מרגישים חסרי אונים בהתמודדות מול התלמידים, ו-41% חשים שאינם יכולים להתמודד מול ההורים.

נראה שמדובר בסימפטום נוסף שמעיד על חוסר התאמת מערכת החינוך לצרכים של הדור הצעיר.

מטרת החינוך היא להכין את הדור הצעיר לחיים בחברה הבוגרת. העניין הוא שהחברה הבוגרת נמצאת בשלב מעבר מעקרונות של החברה התעשייתית, לבין היסודות החדשים שלה כחברה גלובלית ומקושרת, שבה כולנו תלויים זה בזה.

לכן, גם על החינוך, לעשות את המוטל עליו ולהכין את הדור הצעיר למציאות החדשה. השינוי החברתי-חינוכי העיקרי שאליו אנו נדרשים, הוא לעבור מחינוך שמציב את ה-"אני" במרכז, לחינוך שמציב במרכז את ההתחשבות ההדדית ואת ה-"אנחנו".

קישור למאמר המקורי