?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

עם ישראל

עם חופשי?

יום העצמאות 2015 הוא יותר מתזכורת להקמת המדינה שלנו, הוא פעמון ההשכמה שקורא לנו להתעורר ולהיזכר במה שעשה אותנו לעם והעניק לנו חירות, להקיץ עכשיו, לפני שיהיה מאוחר...

 DegelIsrael shutterstock 130273238 300 200

זה 67 שנים אנחנו בונים את הבית שלנו. התקבצנו אל פיסת הקרקע הזאת כדי להקים בית לעם היהודי. ייבשנו ביצות, סללנו כבישים, נהיינו אומת הייטק, מומחים בחקלאות, ברפואה, במדע ובמה לא...

אבל האם אחרי 67 שנים אנחנו באמת עצמאיים? לא צריך להעמיק הרבה בשביל לראות שאנחנו תלויים לחלוטין בכל אומות העולם: בצרכנים המערביים, בהשקעות זרות, בייצוא לאירופאים ובכספי סיוע אמריקאי. אפילו "תנובה" – סמל ההתיישבות הציונית – הפך לתאגיד סיני. כל החלטה "עצמאית" שלנו גוררת חרם אקדמי, כלכלי או תרבותי, והאמת המרה מתגלה – יום העצמאות של מדינת ישראל מסתכם במנגל חגיגי בפארק ותו לא.

כל בוקר מחדש אנחנו מגלים עד כמה רבים ועמוקים הקרעים בינינו, עד כמה נעשינו אדישים זה לזה. הפסקנו להרגיש את האידיאל שמאחד אותנו כעם. "להיות עם חופשי בארצנו", אנחנו שרים בהמנון הלאומי, האם 25 מפלגות זה עם? ספרדים נגד אשכנזים זה עם? דתיים נגד חילוניים, ימניים נגד שמאלניים, תל אביב נגד שדרות...? האם באמת בנינו עם? האם לזה אנחנו קוראים בית?

אז מה נדרש כדי שנהיה עם?

אם נביט לאחור וניזכר במעמד המכונן שלנו כעם, נמצא את עצמנו עומדים סביב הר סיני. עמדנו אז 600 אלף איש מול הר של שנאה שנגלה בינינו. כרתנו ברית של ערבות הדדית, והתחייבנו ליישם את הכלל של "ואהבת לרעך כמוך". הצלחנו. כבשנו את הר השנאה, התעלינו מעל האגו המפריד בינינו והתחברנו "כאיש אחד בלב אחד".

המשכנו יחד ארצה ובנינו בית ברצון משותף, בכוח משותף. אלא שאז הפסקנו לממש את עיקרון האהבה שפעם בליבנו, ועלינו על הנתיב המהיר למטה... שכחנו שהחיבור הוא הגן היהודי שטבוע בנו, שאנחנו תלויים זה בזה, ויש בינינו מחויבות. האחדות היא הבסיס לקיום שלנו, ורק בה נמצאת העצמאות האמיתית שלנו.

אז מהי אותה עצמאות?

עצמאות היא לא מילים יפות על מגילה, עצמאות היא כל רגע שאנחנו מעוררים בנו כעם את אותו רגש לאומי, כשאנחנו מחליטים לצאת מגבולות עצמנו, לגלות אמפטיה ולדאוג לזולת.

איך עושים את זה? הכי פשוט – חוזרים אל השורש שלנו, אל המעגל הטבעי, כפי שעמדנו סביב הר סיני. בואו נשמור על אותם כללים שלימדו אותנו אבותינו: נשב יחד, נקשיב זה לזה, גם אם לא מסכימים. בדיוק כמו במשפחה. נתעלה מעל ההבדלים, ללא ביקורת וללא שנאה. בואו ננסה.

כי עצמאות זה לגמרי ביחד!

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך