?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

עם ישראל

הזיכרון והיום

כלפי אותם אלה שהיו ואינם עוד, אלה ששילמו בעבורנו את מחיר החיים כאן, עומדת לנו חובה. חובה זו היא דאגה לכך, שהחיים שלנו כאן יהיו ראויים למחיר ששולם עבורם, חיים שמממשים את מטרתם ואת תפקידם.

  • מאת: רן ד. קופילר

1DSC05605

עבור כל אחד מרגעי חייה של המדינה הזו, שולם המחיר הגבוה ביותר האפשרי. אף אחד מרגעי חייה לא ניתן לה בחינם או בפחות מהמחיר הגבוה ביותר שישנו - מחיר חייהם של הנופלים בעת ההגנה עלינו.

כלפי אותם אלה שהיו ואינם עוד, אלה ששילמו בעבורנו את מחיר החיים כאן, עומדת לנו חובה. חובה זו היא דאגה לכך, שהחיים שלנו כאן יהיו ראויים למחיר ששולם עבורם, חיים שמממשים את מטרתם ואת תפקידם.

הדרך היחידה בה יגיעו חיינו אל מלוא יעודם תפקידם ומטרתם עוברת בשינוי היחס ביננו.

בין הנקודה ממנה מגיע העתיד לבוא, לבין הנקודה אליה התכנסו הרגעים שעברו, פרושים אינספור הקוים עליהם נעים חיינו. על הקוים הללו, אנו חיים במבט מתמיד אחורה וקדימה, חותרים אל העתיד הטוב ביותר אותו נוכל לדמיין ונושאים איתנו את העבר הבלתי ניתן לשינוי - כל אחד בחייו שלו וכולנו בחיים הקולקטיביים שלנו במדינת ישראל. כל רגע בזמן נקבע על ידי סכום הכוחות שמפעילים עלינו זכרון העבר והחתירה אל העתיד.

כולנו מנסים בכל רגע ורגע לבנות גשר בין שהיה לבין מה שיהיה, וזה הופך קשה יותר ויותר לעשות את המסע הזה לבד. נדמה שהדרך הופכת סבוכה יותר ככל שמתקדמים והאיומים אינם פוחתים. התקוות לעתיד ללא מלחמות, ללא אלימות ופשע כבר נדמות כחלום נאיבי. אך זהו המצב רק כשאנו ממשיכים לחלום לבד. האמת היא שכשאנחנו מניחים לבנה אחר לבנה מהגשר הזה לעתידינו, צעד אחר צעד, חובה עלינו להביט לא רק אל העתיד או העבר, אלא אל מי שנע איתנו לשם. כי אותם שותפים לדרך הם אלו שאיתם ובעזרתם נוכל לכך.

חיינו חייבים להגיע אל מיטבם ואל מטרתם לא רק במבטים קדימה ואחורה אל שתי הנקודות מהן הכל בא ואליהן הכל הולך, אלא גם לצדדים - במבט, בחשיבה, בתפיסה, בדיבור ובמעשה, שמבטאים את היחס שלנו אל אותם אלה שחיים לצידנו ונעים איתנו על פני הזמן, ושכלפיהם אנחנו חייבים לקיים יחס נכון, מתוקן, משפחתי, של ערבות הדדית, מתוך הגורל האחד המשותף.

אם ננוע ביחד אל עתיד אחד, ללא חיכוכים ומאבקים פנימיים, ללא פלגנות וגזילה עצמית של כוחותינו אנו מעצמנו ומעתידנו, נהיה לכוח שאף גורם זר לא יוכל לו. נחיה את חיינו כמו שכולנו מרגישים שהם צריכים להיות, וכמו שהם ראויים להיות לאור המחיר ששולם בעבורם.


כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך