?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

שנת הערבות

"העם לא מבין שהקוטג' והדירות הם לא הבעיה"

"המדינה צריכה להפוך לעם", אומר בראיון למעריב סטף ורטהיימר, על רקע המחאות החברתיות האחרונות. ויש לו גם עצות לשיפור המצב. 

"זה יופי מה שקורה היום", אומר ורטהיימר. העם התעורר, אבל הוא לא מבין שהקוטג' והדירות הם לא הבעיה. הבעיה היא שלא סיימנו לעשות מהמדינה עם. כדי ליצור עם כל אחד צריך להחליט מה הוא יכול לתרום, לא רק מה הוא יכול לקבל. המדינה בלבלה את העסק וחשבה שתעשייה זה לא ללכלך ידיים ולהרוויח כסף בלי להתאמץ. מה שהיה חסר זה התשתית.

אם רוצים עם ולא רק מדינה, צריך לנהוג כמו עם ולא כמו מדינה. המילה 'ביטחון' סיפקה לנו הרבה שנים תירוץ, אבל הגזמנו עם זה ובסוף נשארה פה מדינה, שהחלק היחיד שעובד בה נכון הוא החלק הביטחוני. זה לא מספיק בשביל להקים עם".

על פי ורטהיימר, בעיית העבודה אינה בעיה של מגזר כזה או אחר, אלא השאלה - האם האדם למד בבית הספר את הדברים שצריכים אותם? הפתרון הוא להקים בחזרה בתי ספר מקצועיים ברמה הכי טובה שאפשר, להקים מפעלים כך שכל מי שלומד מקצוע - תהיה לו עבודה, ולהתחיל בזה כמה שיותר מוקדם, אפילו בגיל עשר. זה לא קשור לימין או שמאל, לדתיים או לערבים.

על המחאה של מעמד הביניים אומר ורטהיימר, יכול להיות שיש מושג כזה שנקרא מעמד ביניים, אבל בסופו של דבר, אם יש לאותו אדם ממעמד הביניים מקצוע טוב, הוא הולך בבוקר לעבודה ויכול לפרנס את משפחתו, ואז הוא מרוצה. וברור שאם אין לו מקצוע טוב, הוא מסכן. מעמד ביניים זו היכולת לקבל שכר הגיוני ולחיות בביטחון.

המשבר בארץ בין בעלי ההון והעובדים הוא בסה"כ יחסי אהבה-שנאה ותיקים מאוד. אצל היהודים אף אחד לא רוצה לדבר על עבודה אלא רק על כסף. כי כבר בגלות נאלצו היהודים לעסוק רק בכסף, ולא התפרנסו ממקצועות אחרים בשל האיסור הגלותי ללמוד מקצועות שיתחרו עם הגויים. 

  • סטף ורטהיימר הוא מבכירי התעשיינים בישראל, זוכה פרס ישראל לשנת 1991 על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה. שימש כחבר הכנסת התשיעית מטעם תנועת ד"ש, והיה ממקימי גוש תפן, אזור התעשייה תפן וכפר הוורדים בגליל.

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך