מאמרים וטורים

הבחירה המשפחתית

בעוד שהחברה שלנו עומדת בפני אתגרים כלכליים, ביטחוניים וחברתיים משמעותיים ביותר, תוצאות הבחירות מעידות על קיטוב מפלגתי גדול. דאגה אמהית לעתידנו מעוררת את הרצון שפעם אחת ולתמיד נאחד את הכוחות.

• מאת: טל מנדלבאום

בוקר יום הבחירות היה שטוף שמש והייתה איזו אווירה מיוחדת באוויר..אווירה של התרגשות מסויימת, ואולי אפילו ציפייה לשינוי? אני הרגשתי בעיקר דאגה מהבחירה הקשה שעמדה לפניי.

בקלפי פגשתי שכנה מהרחוב שדיברתי איתה בפעם הראשונה. ביתה התינוקת הביטה בי במבט כחול מהעגלה. המבט שלה היה רציני כזה, כמו מצפה ממני למשהו. הוצפתי ברגשות אמהיים ועצבות כזו, על כך שאין באמת אלטרנטיבה מנהיגותית שאני כאמא הייתי שלמה לבחור עבור הילד שלי.

כל מפלגה עם ההבטחות שלה, הזוויות שלה, ואף אחת לא באמת נותנת את הביטחון והחום שאנו זקוקים לו, הביטחון שיש עתיד טוב לפנינו. אולי אם היינו מאחדים את הכוחות, מוכנים לוותר על האגו הפרטי, מוכנים לשתף פעולה כך שכל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו באמת...אולי אז היה לנו סיכוי. שהביטחוניסטים יהיו בביטחון, שאנשי מדינת הרווחה ידאגו לכל השכבות, שביבי ידבר אנגלית אבל רק אחרי שסוכם עם כולם סביב שולחן עגול מה המסר שלנו לעולם, והעיקר שכולם ימסרו את עצמם לטובת המטרה הלאומית, לטובת העתיד שלנו.. בלי לוביסטים, בלי מאבק על כיסאות, מתוך הרבה יראה מהאתגרים הגדולים שעומדים בפנינו- העיקר שכל חלקי החברה שלנו יקבלו את מה שהם זקוקים לו.

אולי עם גישה כזו הייתי מרגישה בטוחה.

מודל לחיקוי

פעם כשלמדתי מודלים של מנהיגות בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, אני זוכרת שלמדתי על מודל המנהיג כ"אב האומה". הייתי שמחה אם היתה מפלגה כזו שבאמת היתה אבהית או אמהית כלפי החברה שלנו במובן שהיינו מרגישים איך היא דואגת לכולם, דואגת לאחד את המשפחה הגדולה ולחלק את המשאבים בצורה הוגנת.  איזו גישה כזו שבה ביה"ס לא היה רק המקום שבו נמצא הקלפי, זה היה המקום שבו היינו בוחרים להשקיע את מירב מאמצינו כל השנה, ודואגים גם שמחוץ לכתליו הסביבה טובה ומשפחתית.

יותר מזה, הייתי שמחה אם כולנו היינו בוחרים במשפחתיות הזו בחיי היום יום שלנו, כי זו תהיה הבחירה האמיתית. נכון שהמציאות הפוליטית עדיין לא שם, אבל לא צריך לחכות שזה יקרה. מספיק שאנחנו נבחר בדאגה הדדית בעצמנו, נרצה שתהיה במקומות העבודה ובבתי הספר,  כדי שגלים של חום ובטחון ישתלטו על המרחב הציבורי.

דוגמת מחירי הדיור

הכוח הכי גדול שלנו הוא בביחד, ואני בטוחה שאם כולנו נרצה בכך ונרגיש את זה, זה יהיה הדבר הבא שפוליטיקאים ירצו לספק לנו כדי להיבחר. כמו שמחירי הדיור הופיעו בבחירות הנוכחיות בכל מצע, גם דאגה הדדית, אחדות, משפחתיות ושיח מחבר יהיו אייטמים הכרחיים לכל מפלגה חפצת חיים.

הרי אנחנו קובעים את המציאות, כל אחד ואחד מאיתנו.. והבחירה היא בידינו.