מאמרים וטורים

יוונים נקבצו עלי

מראה ים כחול, בית על הר גבוה עם בריזה שמימית, שמחירו מבדח לעומת צימר בארצנו הקטנה, רק מרחק נגיעה מכאן, חופשה אולטימטיבית ביוון.

חיפשנו לשבור שיגרה, עזבנו את המשבר שלנו, כאן בארצנו הפרטית ועברנו דרך ה"משבר היווני", אולי רצינו להתנחם, בצרותיהם של אחרים, יוונים. ואולי רק רצינו לברוח, בתקווה למצוא קצת שלווה.

הנופים מדהימים, הטבע לא מאכזב. תחושת עצבות חדה הגיחה ישירות לליבנו. בפגישות אקראיות שהיו לנו עם בעלי עסקים מדוכאים שמטביעים את יגונם בבקבוק אוזו או שניים. חושינו היהודיים, למודי הקרבות, קלטו למרחוק את תדרי ה"מלחמה היוונית" השקטה. הרי אין כאן מלחמה פיזית, לא מתעופפים כאן טילים שורקים, אבל איכשהו אפילו הבוזוקי בטברנות משמיע קול ענות חלושה, ואת שברי הצלחות מחליף האגו המנופץ כאן לכל עבר. חנויות ריקות מקונים, בתי מלון מיותמים וטברנות חשוכות. זוהי אכן מלחמה רק שהיא מתנהלת בשפת העידן החדש, שפה אשר אינה קליטה עדיין במוחו של היווני המצוי.

והיווני המצוי היום זה כולנו, זה אנחנו, שנאחזים בסינרה של אימא "האימפריה היוונית", אשר משכבר הימים הייתה מאגר בלתי נדלה של פילוסופיה, שתעודד כל אחד ואחת מאתנו לחיות אך ורק למען מימוש רצונותינו הפרטיים, מה שהתפתח ברבות הימים לאישור בלתי כתוב להשיג, לרמוס, לשלוט - העיקר לסמן עוד יעד אישי כהצלחה. אט אט אנו מתבדלים מאחרים וחיים בבועה, שבה אין איש מלבדי, אבל גם האני המקודש הזה, לא ממש מאושר, וזאת בלשון המעטה.

באורו של המשבר באירופה ובעולם כולו, חג החנוכה היום אקטואלי מתמיד. אם נבחן את סמלי החנוכה נראה שהיוונים יכולים לייצג את החלק בתוך כל אחד מאתנו שפילוסופיית החיים שלו שמה את עצמו במרכז העולם, גם אם זה בא על חשבון האחרים. נראה שהגענו למצב שעלינו להילחם באותו ייצר "יווני" אגואיסטי בתוכנו. מסתבר שגם בזמן הזה.

לעומתם "כוח המכבים המודרני", הוא ההבנה שאנו חייבים להרים על נס את דגל אהבת הזולת והחיבור. וגם אם זה נשמע רחוק בימינו, העבר מוכיח שחינו כך פעם. כאשר הרוח שלנו, רוח האחדות והאהבה הייתה חזקה וגדולה מכל אויב חיצון.

וחוץ מזה הדרך היחידה לשרוד את גלי האוקיינוס הגלובלי-אינטגרלי שבו אנו חיים, הוא לעלות על סירת האחדות ולהיות בהתאמה למבנה החברתי המקושר הדדית החדש ואז נצליח.
מכאן שהתפתחות בריאה לא תוכל להגיע דרך האדרת האני, אלא דרך קשר של חיבור אמיתי על המושתת על בסיס אהבת אדם, כזו שתוכל לגשר על כל הפערים.

המשבר היווני, היום, חוזר ומזכיר לנו את הצורך להיות "ערבים זה לזה" וליצור כאן חיים טובים ונוחים באמת. אם נתחבר יחד, נוכל להראות דוגמה לעולם איך כוח האחדות והחיבור, מעל כל ההבדלים הוא הפתרון למשבר ושלא חשובה הכמות, אלא האיכות, היא תנצח.

• מאת: עינת הדר מלכה