ידיעות ומחקרים

המלחמה שמעבר לגבול

"גם במלחמות שנדמה שכבר ראינו בהן הכול, כמו בסוריה, יש רגעים שחייבים להוביל למפנה. העדות המלאה של עלי, בן 11 שכל משפחתו נטבחה בחולה, היא רגע כזה: "הוציאו את אבי ואחי ואמא צרחה 'למה לקחתם אותם?'. הובילו אותה לחדר השינה וירו בה 5 פעמים. טבלתי את חולצתי בדם אחי, והעמדתי פני מת"

כשחמושים החלו לרצוח את בני משפחתו, מספר עלי אל-סייד בן ה-11, הוא השתטח על הרצפה בביתו, וטבל את חולצתו בדמו של אחיו כדי לשטות ברוצחים ולגרום להם לחשוב שגם הוא כבר מת. הילד הסורי ניסה בכל כוחו שלא לרעוד, גם כשהחמושים, עם זקנים ארוכים וראשים מגולחים, טבחו בהוריו ובכל אחיו בזה אחר זה. הצעיר ביותר למות היה אחיו בן ה-6 של עלי, נאדר. על גופתו הקטנה נמצאו שני סימני פגיעה של קליעים - האחד בראשו והשני בגבו.

הטבח, שנחשב לאחד המזעזעים שבוצעו בסוריה מאז תחילת ההתקוממות במדינה לפני יותר משנה, גרר גינויים בינלאומיים מקיר לקיר נגד משטרו של בשאר אסד. לפי אנשי האו"ם, רובם המוחץ של הנטבחים בחולה הותקפו מטווח קרוב, ולא נפגעו מירי פגזים במסגרת קרבות רגילים כפי שנטען תחילה. חוקרים של האו"ם ועדי ראייה האשימו כי לפחות חלק ממעשי הרצח בחולה בוצעו על-ידי חמושים מסתוריים המשתייכים ל"שביחה", המיליציה האכזרית הפועלת בשם ממשלתו של אסד".

תנועת הערבות: מזה כשנה מתרחשת מעבר לגבולה הצפוני של מדינת ישראל מלחמת אזרחים. כמו קודמותיה באזור ובכלל (יגוסלביה, מדינות אפריקה) מדובר במלחמה יצרית, אכזרית ומלאה במעשי זוועה.

איפה העולם? שאלה טובה...במקומות בהם יש אינטרס מובהק לעולם המערבי דאגו המעצמות להשליט סדר (יחסי) באמצעים ישירים או עקיפים: עירק, לוב, סודן, מצרים וכדומה, ואילו במקומות אחרים, בהם האינטרסים של מדינות המערב פחות בסכנה, הטבח והזוועה יכולים להימשך שנים על גבי שנים.

אין שום התייחסות עניינית - למרות כל מכבסת המילים היפות, לסבל האנושי ולאסון הפוקד את האנשים עצמם, אשר חלקם מאבדים את חייהם וחלקם האחר, את צלם האנוש שבהם. הדאגה לשלום האנשים מעולם לא הניעה את הקהילייה הבינ"ל לפעול - הקטליזטור לפעולה בינ"ל לשם הפסקת מעשי טבח והרג היה תמיד, אך ורק, אינטרסים של מדינות או חבר מדינות באזור מסוים.

ואצלנו? הדיון בישראל עוסק בעיקר בשאלה "מי עדיף לנו שינצח?". השלטון הסורי הוא שלטון עוין למדינת ישראל והמצב כולו נבחן אך ורק לאור האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. תמונות הזוועה מתפרסמות, הדיווחים נערמים אף הם, אבל שגרת החיים הרגילה נמשכת. עוצמת האכזריות מתיישבת לרובנו היטב עם הדימוי של האויב הסורי ואנו "שוכחים" שמדובר באנשים שמבצעים מעשי טבח וזוועה באנשים אחרים, ממש "פה ליד" בשנת 2012.

לכולנו כבר ברור היום שאנחנו חיים בעולם גלובלי ומקושר ושהקשר הזה, גם אם מאוד נרצה אינו בר ניתוק, הן ברמה הבין מדינתית והן ברמה הבין אישית ולמרות זאת, לא קיים דיון ציבורי בשאלה שכל כך מתבקשת - מה זה עושה לנו, החברה הישראלית, לדעת שמעשים כאלו מתרחשים כאן ועכשיו? האם באמת מפריע לנו שבמדינת אויב הורגים האזרחים זה את זה? אילו השלכות יכולות להיות למעשים הללו על כל אחד ואחת מאיתנו, לא ברמה של האינטרס הישראלי הגדול, אלא ברמה הפרטית של חיי היום יום שלנו? מה כל זה מעיד על היחס שלנו כבני אדם איש לרעהו?

בינתיים כבר שמענו אתמול מאלוף פיקוד הצפון כי מי שחושב שהאירועים בסוריה לא ישפיעו על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל טועה. המדובר באמירה נכונה כמובן. אמירה נכונה לא פחות היא שכולנו טועים אם אנו חושבים שלאירועים הללו לא תהיה השפעה גם על החברה הישראלית עצמה. תשאלו כל סטודנט מתחיל ללימודי פסיכולוגיה מהי ההשפעה של סביבה אלימה על הפרטים שבתוכה ומכאן הדרך למסקנות העגומות באשר להשפעה שסופגת החברה הישראלית כתוצאה מגל האלימות האזורי, היא קצרה.

הדרך להתמודדות עוברת דרך ההבנה שהעתיד שלנו כיחידים וכעם, תלוי לחלוטין זה בזה. כוח האיחוד בינינו הוא הכוח היחיד שיצליח לשמר אותנו הן כעם והן כחברה בתוך המציאות העכשווית של העולם שאנו חיים בו. איחוד שכזה יוכל להצליח רק אם ניצור סביבה שתתמוך באותו איחוד ותחייב אותנו לנהוג בהתאם כלפי השותפים שלנו לאותה סביבה שאנו יוצרים - הזולת. זהו אתגר קשה באופן אובייקטיבי, על אחת כמה וכמה בהתחשב בסביבת החיים שלנו כאן במזרח התיכון...אבל האמת הפשוטה היא שאין לנו שום ברירה אחרת.

"עלינו להתייחס לבעיות של אחרים כאילו הן הבעיות שלנו ממש" כך קבע חבייר סולנה, מי שכיהן עד לא מזמן כמזכ"ל נאט"ו. מדוע? כי אם לא נעשה כך, הבעיות הללו יגיעו גם אל סף דלתינו ממש.
הטבח בסוריה הוא בעיה אישית של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל, וכך יש להתייחס אליו. יתכן ומסיבות אובייקטיביות איננו יכולים להפסיק אותו באופן פיזי, אבל היחס כלפיו, ולו מהצד האינטרסנטי של טובתה של החברה הישראלית בלבד, מחייב את שינוי הדיון הציבורי הנוגע אליו מן היסוד. ויפה שעה אחת קודם.

קישור למאמר במקורי