ראשי

שינוי מוניטרי הוא רעיון מצוין, שינוי חברתי הוא פשוט הכרחי!

כל עוד נשנה את השיטה ולא את האנשים העומדים מאחוריה, נגלה שבעצם לא שינינו כלום, אלא רק דחינו את הקץ, כי בסופו של דבר מבעד לאותה שיטה מוניטרית "חדשה" לכאורה, יעמוד מולנו אותו פרצוף מוכר של כולנו.

חלק א' || חלק ב' || חלק ג'

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

300 אנשים הצטופפו באולם המיועד להכיל רק 270 ביום רביעי בכנס ההשקה של התנועה לשינוי מוניטרי באוניברסיטת תל אביב. כולם הגיעו כדי לשמוע על...כסף!

מהיכן הוא מגיע, מי מייצר אותו ולפי איזה שיקולים ואינטרסים,מי מרוויח, אם בכלל, מהגידול בכמות הכסף בעולם ומהם התנאים ההכרחיים כדי שהכסף שלנו יהיה שווה באמת יותר מהנייר עליו הוא מודפס.

תקציר הפרקים הקודמים

עד משבר האנרגיה הגדול במערב, בתחילת שנות ה-70,המטבע האמריקאי "נשען" על הזהב, שהיווה את בסיס העושר של ארה"ב,כבסיס לכל השיטה הכלכלית והפיננסית. כמות הכסף שבמחזור, הוגבלה כך שמאחוריה עמדו מטילי זהב אמיתיים, ששכבו בכספות הלאומיות של ארה"ב ובמרתפי הבנק המרכזי.

בשנת 1971, ניתק הנשיא ניקסון את הקשר בין הדולר לזהב ומרגע זה ואילך, הורשו הממשלה והבנק הפדרלי להדפיס כסף, בלי "להתכסות" עליו במטילי זהב.

כתבנו על כך בהרחבה כאן

הצעד הזה "שיחרר" את המגבלה שהייתה על כמות הכסף והפך אותו בהדרגה מכסף "אמיתי" לכסף "וירטואלי" שכלל לא ברור מה עומד מאחוריו, למרות שכולנו המשכנו להאמין בו ולהתייחס אל הנייר, כאל נכס כלכלי יקר ערך.

ההשלכות המיידיות של הניתוק מהזהב היו חיוביות. העסקים שגשגו, ענף הפיננסים פרח, העשיר אותנו ובעיקר את העוסקים בו.

הבנקים והממשלות קיבלו כלי חזק לויסות כמות הכסף, הריבית והפעילות הכלכלית – שליטה על כמות הכסף ומחירו.

אבל ככל שחלף הזמן, הפך ייצור הכסף לעסק שיש מי שהרוויח ממנו, (בעיקר הבנקים) ומנגד, זמינותו אפשרה שימוש ספקולטיבי והיווצרות בועות אשראי, שתורגמו לבועות נדל"ן וניירות ערך בבורסות.

משם ועד להתפוצצותם בקול תרועה רמה –הדרך הייתה קצרה מאוד וכואבת.

זה קרה בשנות התשעים, זה קרה שוב עם התפוצצות בועת הנסד"ק בתחילת שנות האלפיים ובפעם האחרונה בשנת 2008 ונמשך למעשה עד היום.

חשוב להבין שיצירת כסף לא יוצרת משאבים חדשים, זה לא בורא יותר נפט באדמה, זה לא מעלה את כמות הגז וזה לא ייתן לנו יותר פחם ממה שיש היום. כלומר, אין לכסף גיבוי בנכסים ברי קיימא. הדבר היחיד שנוצר באמת יש מאין,הוא...עוד כסף.

ניסוי מוניטרי

לטענת מבקרי הגישה המוניטרית הנוכחית, אם תושיטו יד ותשלפו משם שטר מכל סוג של המטבע הישראלי, תבחינו בכיתוב "בנק ישראל".

בניגוד לדעה הרווחת, בנק ישראל מייצר רק כ-10%מסך כל הכסף שקיים במדינת ישראל.

מאיפה מגיע שאר הכסף? שאלה יפה.

מהבנקים.

כן, גופים פרטיים, שפועלים למטרות רווח אישי שלהם, הם אחראים על כ-90% מסך הכסף שקיים בשוק הישראלי כולו.

איפה הכסף?

הכסף שמייצרים הבנקים, הוא לא כסף במטבע או בשטר,הכסף הזה הוא כולו וירטואלי. ממחושב.

שלא תטעו, יש חוק בישראל הקובע שלבנק ישראל שליטה מוחלטת על ייצור הכסף והדפסת השטרות שאנו מכירים.

כל מה שכתבנו עד כה אינו מתייחס לכך, אלא לחלק הארי של הכסף, זה שנוצר יש מאין, על ידי המערכת הפיננסית, בעידודו ובברכתו של בנק ישראל, החפץ בצמיחת המשק ובשגשוגו.

מבלי להיכנס לחוקי הלימות ההון (שקובעים מהו היחס שבין הסכום שאותו נדרש הבנק להחזיק בפועל לבין הסכום שאותו הוא משקיע ומלווה) ולהגדרות כמו "רזרווה חלקית" (שאומרת שעל כל שקל שכביכול קיים במאזני הבנקים הם יכולים לחלק 10 שקלים), העיקרון הוא די פשוט: בכל פעם שאתם ניגשים לבנק הידידותי שלכם כדי לקבל הלוואה, למשל משכנתא על בית או רכב, שאינכם יכולים להרשות לעצמכם, אל תטעו ותחשבו שהכסף שאתם מקבלים הוא בעצם חיסכון של מישהו אחר. הכסף שאתם מקבלים זה כסף שהפקידה הידידותית בבנק הידידותי יצרה יש מאין בהקלדת הספרות במקלדת.

מה זה אומר? על כך תוכלו לקרוא בחלק ב' של המאמר