?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

חלב - האם הגברת התחרותיות תצליח היכן שפיקוח ממשלתי נכשל? - חלק ב'

shutterstock 27857551 new

 

מן העיתונות: החלב בישראל יקר ב34% מבעולם. בחזרה לאימפריה הסובייטית

האם חסרים מקרים בהם אנו משלמים מחיר יקר מאוד, גם על מוצרים/שירותים בתעשייה תחרותית? ברור שלא. במקרים נדירים בלבד, התחרות היא באמת על המחיר.
בדרך כלל היא מתרכזת במיתוג, בתדמית או שירות לקוחות.

קחו את רשתות השיווק. לכאורה, שוק תחרותי מאוד, אבל אם מחדדים את הרזולוציה, רמת המחירים ברשתות כולן היא יקרה להחריד ופער התיווך שלהם שערורייתי.

רק כך ניתן להסביר איך הפך רמי לוי, לרובין הוד מודרני, למרות שהוא ומשפחתו הרוויחו מעל 40 מליון ₪ בשנת 2011, בעוד הוא משלם שכר מינימום לעובדים.
רמי לוי זול? הוא פשוט הכי פחות יקר, בענף שרמת המחירים בו שערורייתית. גם הוא נהנה מפערי תיווך של מאות אחוזים, אך דואג לגבות קצת פחות מהמתחרים.

אותו כנ"ל בשוק הלחם (שאינו בפיקוח), הביגוד, הדירות, העמלות הבנקאיות, דמי הניהול בפנסייה ובגמל ובעצם בכל מה שנכנס לסל התצרוכת שלנו.
כולם יקרים כאן מבחינה אבסולוטית.

התחרות – יכולה להוזיל במקצת את המחירים ממחיר שערורייתי למחיר יקר מאוד, או ממחיר יקר מאוד למחיר יקר.
זו גם הסיבה שלמרות שהאינפלציה אצלנו נמוכה, יוקר המחייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

למה מעלים מחירים?
כי אפשר.
כי כל אחד מעוניין למקסם את רווחיו.
העלאת מחירים זו ברירת המחדל של המערכת כולה.

תחרות – לא תשנה את ברירת המחדל הזו, אלא רק תעדן במקצת את המצב וגם כן בדרך כלל באופן זמני.
יחד עם התחרות יבואו גם תחבולות שמטרתן להגדיל את הצריכה שלנו וכך נמצא את עצמנו משלמים, בסופו של דבר יותר, על דברים שאפילו לא ידענו שאנחנו צריכים.

פתיחת משק החלב לתחרות ולייבוא היא צעד מבורך.
הגברת התחרות במשק כולו היא הכרחית.
במקביל, פיקוח ממשלתי על מוצרים ושירותים בסיסיים, הוא רע הכרחי. צריך רק לייעל אותו ולנהל את השוק שבפיקוח בצורה חכמה ומתוחכמת יותר. ממש ב"יעילות גרמנית".

עד מתיי?
לא עד שנקבל תחרות מושלמת, זה מודל שקיים רק בספרי הכלכלה, לא במציאות.

הפיתרון האמיתי ליוקר המחייה הוא ערבות הדדית בינינו.

האם נפקיע מחירים זה מזה, אם נרגיש שכולנו בני משפחה אחת גדולה?
האם לא ברור לנו שבשיטה הנוכחית כולנו פוגעים אחד בשני?
אם אני מפקיע מחירים בעסק שלי, יוצא לרחוב והולך 50 מטר ונכנס לעסק אחר – אני הופך מיצרן מפקיע מחירים ללקוח ממורמר על המחירים היקרים בבנק, במוסך, בסופר ואצל הירקן.

אין כאן מנצחים.
רק מפסידים.
בערבות הדדית זה לא יקרה.

  • מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

קישור לחלק א' של המאמר