ראשי

ערבות הדדית היא הפיתרון, לא גזירות כלכליות

"פרופסור בן בסט, העלאת המס על סיגריות ובירה תציל את כלכלת ישראל?"

בן בסט אחד המומחים המוערכים והלגיטימיים בישראל. לא איש שוליים "מטעם" המחאה, אלא לב הקונצנזוס, ששימש בתפקידים בכירים מאוד באוצר, כולל מנכ"ל המשרד. לפני כמה ימים עלה מאמר שלנו על כך שגם גזירות כלכליות צריך לדעת איך להטיל ושיש גזירות "יותר חברתיות" ויש גזירות "פחות" חברתיות", כלומר כאלה שיישומם יגדיל עוד יותר את הפערים הכלכליים והחברתיים.

שימו לב לדבריו של בן בסט: (ציטוט מדוייק, עם עריכה שלי):

אז מה הפתרון שלך?

1. צריך לקצץ בביטחון. בניגוד ליתר המשרדים, משרד הביטחון מוגן ובכל זאת הוא חרג ב-2011 ב-2.5 מיליארד שקלים.
אבל זה לא יספיק.

2. נכון, כדי לעמוד ביעד הגרעון צריך למצוא עוד 7.5 מיליארד שקלים.

3. במקום להטיל מסים חדשים צריך לצמצם או לבטל פטורים ממס, שקיימים אצלנו בהיקף 38 מיליארד שקל בשנה - שרק חלקם מוצדקים.

4. למשל הפטור לקרנות ההשתלמות בהיקף 2.4 מיליארד שקלים בשנה אינו משיג שום יעד כלכלי או חברתי. 1.5 מיליארד שקלים מתוכו הולכים לשני העשירונים העליונים.

5. הפטור השני שכדאי לחתוך בחצי הוא ליצואנים. הסקטור הכי מרוויח בישראל, שמשלמים רק 6%-12% מס.

6. ההצעה השלישית היא להרחיב ב-2.5 מיליארד שקלים את הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי שנמוכות אצלנו.

7. אני מציע גם להעלות בשני אחוזים את מס החברות שהופחת בעבר מ-36% ל-25%

8. ולטפל בהטבות שמקבלת אילת. מטולה וטבריה אינן שונות מאילת.

אפשר לבחור רק בחלק מהצעדים. (סוף ציטוט של בן בסט).

הצעות "חברתיות" לגזירות נוספות כוללות, כאמור במאמר הקודם שלנו בנושא, מס לירושות גדולות מאוד, העלאת מע"מ רק על מוצרי יוקרה, הנהגת "מס עשירים" ועוד.

מגבלות של הגזירות באשר הן, בין "חברתיות" ובין לא:

חשוב לציין שעד שלא נבצע את השינוי הערכי תודעתי, ממצב של משחק סכום אפס בו כולם נלחמים בכולם, כולם חושבים רק על האינטרס העצמי שלהם ומפתחים אטימות למצוקות ולצרכים של האחרים, שום דבר לא ממש ישתנה כאן וישראל תישאר מדינה בה יוקר המחייה גבוה מאוד והפערים הכלכליים מרקיעי שחקים.

בשיטה הנוכחית, תמיד ימצא מי שירצה בכך, דרך "להסתדר" ולעקוף שינויים רגולטוריים או בבסיס המס, אנחנו הרי עם של "קומבינות" ולכן כולם ימשיכו להילחם בעולם, רק בתחכום יותר גדול ותוך הקצנה של המירמור, השנאה והפירוד. בדיוק כמו מה שקרה במחאה הצרכנית. הקוטג' ירד ו-100 מחירים סביבו עלו. מחירי הנדל"ן ירדו לחודשיים ומאז לא מפסיקים לעלות וכדומה.

ברור כי יש צורך בגזירות כלכליות וברור שככל שהן תהיינה "חבריות" יותר, עד כמה שאפשר, זה יותר טוב, אבל השינוי האמיתי יהיה רק אם נתקשר כאן בערבות הדדית בינינו ונבין שהמשבר המתקרב, שאת מקצתו אנו כבר חשים כיום, יחייב אותנו לאחד כוחות, לעבוד יחד, תוך התחשבות, דאגה הדדית והפנמה שהתלות החזקה בינינו מחייבת שנתחבר ונתחיל לשתף פעולה. רק כך נוכל להתגבר על הזמנים הקשים שלפנינו. אין גזירה כלכלית שתוכל לעשות את זה.

ערבות הדדית בינינו - כן.

•  מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, MA במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות