?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

כלכלה אחרת

כלכלה היא העתקה של מערכת הקשרים והיחסים בינינו, ולכן יהיה נכון לומר, שהמשבר הכלכלי הוא בראש ובראשונה משבר ביחסים הבין-אישיים. עתה נפתח לנו חלון הזדמנויות לבנות כלכלה אחרת, מאוזנת, שוויונית ובעיקר אנושית ומתחשבת יותר

מאת: אופיר לוי

13על הנייר המצב הכלכלי בישראל מצוין. האינפלציה נמוכה מ-3%, הצמיחה גבוהה מ-4%, האבטלה שעומדת על 6% נמוכה בכל קנה מידה, שווי תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור ממשיך לעלות והחוב הלאומי נמוך ומעורר קנאה בהשוואה למצב הקשה באירופה ובארה"ב.

בעקבות המחאה החברתית עברו בכנסת חוקים חשובים בתחומי החברה והחינוך, גם מחירי הדיור הפסיקו לדהור וכולנו למדנו להשוות את מחירי הקוטג' במרכולים.

אם כן, מדוע מלווה אותנו ביום-יום תחושה שהחיים קשים ויקרים, שאנחנו לא מצליחים לגמור את החודש, שאנחנו נמצאים בחוסר ודאות תמידי וחוששים מפני העתיד לבוא?

אחד ההסברים לכך הוא, שישראל היא מהמובילות בעולם בפערים הכלכליים והחברתיים. פערים אלה, שממשיכים לגדול משנה לשנה, מותירים מיליוני אנשים מחוץ לתחום הצמיחה והשגשוג.

הסבר נוסף קשור לכישלון התפיסה הכלכלית הרווחת בישראל. לפי תפיסה זו, הצלחה כלכלית של העסקים הגדולים, הטייקונים, תעשיית ההיי-טק והעשירונים העליונים – תתרום לרווחת הכלל ותחלחל מטה למעמד הביניים ולעשירונים התחתונים. התיאוריה הזו קרסה והותירה את החברה הישראלית שסועה, כואבת ומפולגת מתמיד.

המשבר בשיטה מתרחב הרבה מעבר לנעשה בישראל.

הפחתת הריבית – פתרון מקובל בקרב נגידים בכל העולם, לא הצליחה להבריא את המשק הישראלי והשפעתה היתה זמנית, ומנגד היא הולידה בועת נדל"ן, למגורים ובשכירות. העלאת הריבית בשנה החולפת מחשש לאינפלציה, פגעה מאוד באוכלוסיות החלשות ודיכאה גם את התאוששות המגזר העסקי. הגידול בתקציבים החברתיים, בעקבות המלצות טרכטנברג, חייב קיצוץ רוחבי בתקציבי המדינה ופגע בכולנו. עם זאת עלינו להבין כי אי אפשר להגדיל את הגירעון, כיוון שהאחריות התקציבית היא אחד הנכסים החשובים של המשק הישראלי כלפי העולם. מדינות כמו יוון, איטליה, פורטוגל, אירלנד וספרד שהתנהגו בחוסר אחריות תקציבי, נמצאות כיום על סף פשיטת רגל לאומית.

פתרונות נוספים שניסו הכלכלנים להציע קשורים להעלאת המסים או להפחתתם. וגם כאן התמונה איננה פשוטה: אם נפחית מסים, יקטנו הכנסות המדינה. הדבר יוביל בהכרח לצמצום בתקציבי הרווחה ולפגיעה בשכבות החלשות. אם נעלה מסים, נפגע בצמיחה ובמעמד הבינוני, שהוא עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. אז אולי צדקו חז"ל כשכתבו "שב ואל תעשה עדיף" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות)?

אבל גם זה לא פתרון, כי בעולם גלובלי, כשכלכלה אחת מתנדנדת, כל הכלכלות האחרות צריכות לתפוס מחסה. לדוגמה, המשבר המחריף באירופה והשבריריות של ההתאוששות הכלכלית בארה"ב, צפויים לפגוע בכלכלה הישראלית, שהייצוא מהווה בה כ-45% מהתוצר הלאומי הגולמי. כלומר, כשהמשבר בחו"ל יגיע אלינו, הוא יביא איתו מיתון אפשרי. ועוד עניין: המשבר הנוכחי הוא המשך טבעי למשבר העולמי ב-2008, והוא מגיע אחרי ארבע שנים כושלות של ניסיונות להיחלץ ממנו. כולנו, בעולם ובישראל, מגיעים אליו מוחלשים. לכן התחילו בכירי הכלכלנים בארץ ובעולם להתבטא לאחרונה בעניין מוגבלות "ארגז הכלים" הכלכלי שברשותם ולומר בגלוי: המשבר אינו רק בכלכלה, אלא גם בתיאוריות ובמודלים הכלכליים. במילים אחרות, השיטה הכלכלית הנוכחית פשטה את הרגל והגיעה למבוי סתום.

אז מה עושים?

כל משבר הוא הזדמנות להפיק לקחים, לאתר את שורשיו ולטפל בהם. עד היום התרכזו הכלכלנים בטיפול בסימפטומים בלבד. למה הכוונה?

ההיגיון הכלכלי הבסיסי האינדיווידואליסטי להרוויח עוד ועוד, יוצר קונפליקט מובנה בין בני האדם, הבא לידי ביטוי במאבק על משאבים. הבעיה היא שההתנהגות הכלכלית שלנו לא תמיד רציונלית, והיא משלבת היבטים פסיכולוגיים והתנהגותיים רבים. כלכלה היא העתקה של מערכת הקשרים והיחסים בינינו, ולכן יהיה נכון לומר, שהמשבר הכלכלי הוא בראש ובראשונה משבר ביחסים הבין-אישיים. כל ניסיון להתעלם מאבחנה זו ולהתמקד רק בטיפול בסימפטומים של המשבר, נדון לכישלון. זו הסיבה שכל תוכניות החילוץ וההבראה ברחבי העולם נכשלו למרות היקפן חסר התקדים.

ואילו עתה, נפתח לנו חלון הזדמנויות לבנות כלכלה אחרת, מאוזנת, שוויונית ובעיקר אנושית ומתחשבת יותר. היצמדות לשיטה הנוכחית עלולה להביא אותנו למודל דומה ל"טרגדיה היוונית". לעומת זאת, שינוי מהותי בתפיסה הכלכלית יכול להביא לפריחה ולשגשוג.

כישלון הכלכלה המסורתית לספק פתרון הולם למשבר הנוכחי, חייב להביא אותנו להכרה שהבראת המערכת הכלכלית תלויה במישרין בהבראת המערכת החברתית. הפילוג בינינו, האגואיזם, האדישות החברתית וחוסר ההתחשבות ההדדית, הולידו שיטה כלכלית מעוותת, שמעודדת תחרות אגרסיבית ויוצרת פערים חברתיים קיצוניים. כתוצאה מכך, ממדי העוני ויוקר המחיה הולכים וגדלים ומותירים תחושה שהחיים בישראל הפכו בלתי אפשריים גם עבור מי שעובד ומנסה להתפרנס בכבוד. הפכנו לעבדים של השיטה, במקום שהיא תשרת אותנו ותספק לנו את הצרכים ההכרחיים לקיומנו.

בשנה האחרונה, הולך וגובר המיאוס שחש הציבור בארץ ובעולם מהמציאות החברתית-כלכלית. מיאוס זה, לצד קשרי התלות ההדדית המתהדקים בין הפרטים והמדינות בעולם הגלובלי, הופכים את השיטה הכלכלית הנוכחית ללא רלוונטית. צו השעה הוא לאמץ שיטה כלכלית שתתבסס על חינוך לצריכה מאוזנת, על פונקציונליות, על שיתופי פעולה בכל התחומים ועל ערבות הדדית. רק כך יושבו ההרמוניה והיציבות למערכת הכלכלית ויאפשרו לכולנו חיים שלווים, נוחים והוגנים. יש על פני כדור הארץ די משאבים לפרנס בכבוד את כולנו בסיוע הקידמה הטכנולוגית. כיום – זה עדיין בלתי אפשרי, אבל תפקידה של הכלכלה החדשה הוא לשרת את התהליך הזה ואותנו. איך עושים את זה? על כך בכתבה הבאה.

  • הכתב הוא רואה חשבון ומנהל כספים

מאמר זה לקוח מתוך "עיתון הערבות". לקריאת העיתון המלא לחצו כאן