ראשי

כשנתקשר בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה

ערבות הדדית איננה רק צו השעה, היא גם תשתלם לכולנו

• כשהתיישנות מתוכננת הפכה לביטוי נטרלי שמאחוריו מסתתרת העובדה העצובה שמוכרים לנו מוצרים שמיועדים מלכתחילה  להפסיק לעבוד אחרי שלוש שנים, רק כדי שנחזור ונקנה אותם כל פעם מחדש וביוקר,

בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.

• כשאנחנו זורקים מזון ותוצרת חקלאית בשווי של 1.3 מיליארד ש"ח בשנה, בזמן שיש בישראל רבים הרעבים ללחם ושידוע כי מנגנון איסוף וחלוקה למזון שמושלך יעלה 20 מ' ₪ לשנה בלבד,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשספק האינטרנט שלנו "שוכח" להודיע לנו על תום תקופת המבצע ושעברנו למסלול במחיר מלא לפני חצי שנה,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשהבנק הידידותי שלנו, משלם ריבית אפסית על יתרות עו"ש ועל פיקדונות, אבל מקפיד לגבות ריבית גבוהה מאוד על יתרות החובה וכשהעמלות הבנקאיות בישראל גבוהות ומוסוות היטב מפנינו,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשמפוני מאהלי המחאה, לא מצליחים לשכנע בעלי דירות להשכיר להם דירה, למרות שקיבלו תמיכה המספיקה למימון מלא של שכר הדירה והם נותרים, עם ילדיהם, ברחוב,

בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.

• כשהכלכלה השחורה פורחת ומגלגלת מעל  100 מיליארד ₪ בשנה, שהיו יכולים להקטין את הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשבחדר ההמתנה המחניק בבית החולים מוצב מתקן מים, אבל את הכוס החד פעמית צריך לקנות בנפרד ב-1 ₪, או לשתות מכוסית המשמשת בדר"כ לדגימות שתן,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כש90% מדמי הניהול שאנו משלמים על קרן הפנסיה או קופת הגמל שלנו מתבזבזים על הוצאות פרסום, שיווק, תחרות פרועה ורווחים למנהלים, במקום על ניהול השקעות אחראי ומקצועי עבורנו הלקוחות,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשאנחנו חוזרים לקנות מוצר חדש שיצא למרכולים, רק כדי לגלות שהוא התכווץ באופן מסתורי, בעוד שהאריזה והמחיר נותרוללא שינוי ומבלי שהיצרן או המשווק טרחו ליידע אותנו,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשבסופר, אנחנו נאלצים לחשב, באמצעות האצבעות או אפליקציה, האם המבצע הוא באמת מבצע, או שעובדים עלינו בעיניים,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשצריך לחוקק חוק קלון פיננסי, כדי למנוע מטייקונים מלהתחמק מהתחייבויותיהם ולוודא שיחזירו את החוב שגייסו מכולנו, למרות שהם יוותרו אנשים עשירים מאוד גם אם יחזירו לנו את החוב עד השקל האחרון,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשאנו צוהלים כשטייקון נקלע לצרות, או כשמתחרה חדשה הפכה את התרנגולת שהטילה עבורו ביצי זהב, לחברה בקשיים, בלי שנבין שהתמוטטות של טייקון מסבה לנו הפסדים בחיסכון הפנסיוני ומערערת את האיתנות של המגזר הבנקאי כולו,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשצריך תואר שני לפחות, כדי לפענח את החשבון החודשי שקיבלנו מחברות הסלולר, האינטרנט, מקופת הגמל והפנסיה, או מהבנק שלנו וגם אז לא באמת נבין כמה זה עולה לנו,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשבגלל ההתחמקות הסדרתית של חברות ביטוח מתשלום תביעות שלנו, אנו גומלים להם בריבוי תביעות שווא וניפוח סכומי הנזקים והן, בתורן, מוכרות לנו רכבים שעברו תאונות קשות, בלי לספר לנו על כך, למרות שמדובר בסכנת חיים,
  

בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.

• כשוועדי עובדים חזקים מתנהגים כמו בעלי הבית, גוזלים את הקופה ציבורית ושובתים בלי לחשוב פעמיים על טובת הציבור כולו,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשהפליית מחירים משמעותה שהלקוחות החזקים והמבוססים משלמים פחות בעוד השכבות החלשות משלמים את מחיר המחירון המלא,
  

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשמעמד הביניים, עמוד התווך של הכלכלה הישראלית, נשחק כלכלית ונאלץ להקריב חיי משפחה ושעות פנאי ועובד יותר ויותר רק כדי להישאר באותו מקום,
  

בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה.

• כשעברייני מין ופדופילים משתחררים מהכלא ללא מסגרת שיקומית טיפולית מתאימה, בגלל אילוצים תקציביים, למרות שכולם יודעים, שיחזרו לסורם. מדובר בסכומים זניחים, ביחס לביטחון ילדינו, אבל אנחנו עוצמים עיניים וחושבים שלנו, זה לא יקרה,
  

בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.

• כשכולנו הפכנו לאדישים כלפי המצוקות המיידיות של חלקים ניכרים מעם ישראל, פשוט בגלל שאנחנו בקושי מצליחים לדאוג לעצמנו ולבני ביתנו,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

כולנו קורבנות מצד אחד, ושותפים מצד שני, לשיטה כלכלית-חברתית ההופכת  את חיינו לקשים שלא לצורך.ככה אנחנו מתייחסים זה אל זה. אלו הם חיינו. זה לא חייב להיות כך.

בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה.