ראשי

חלומה של כל אישה הוא משרה מוצלחת ומטפלת בבית

אחוזי המובטלים עולים בשיעור לא מבוטל, ומס' המובטלות הוא הגבוה ביותר. מסתבר שבתקופה של משבר כלכלי רוב המעסיקים מעדיפים להעסיק גברים על נשים. האם זה שוב מאבק על אפליה או זמן לבחור בין עבודה לבין הורות טובה? צפו בדיון מרתק

• תרגום: שרון פיי

כתבה

אחוזי המובטלים עולים בשיעור לא מבוטל, ומס' המובטלות הוא הגבוה ביותר. מסתבר שבתקופה של משבר כלכלי רוב המעסיקים מעדיפים להעסיק גברים על נשים. האם זה שוב מאבק על אפליה או זמן לבחור בין עבודה לבין הורות טובה? ישנם מחקרים המגלים שמרבית הילדים חשים בביטחון נפשי גדול יותר כאשר אחד ההורים נשאר בבית. מחירי גני הילדים ושירותי השמרטפות עולה מיום ליום. בממוצע משכורת

אחת מבין שתיים הולכת לתשלום עבור מטפלת. אם כך האם זה הגיוני יותר אם נשים תשארנה בבית ותטפלנה בילדים?
50 אחוזים מהנשים היו מעדיפות לא לעבוד, אם יש להן ילדים. ואם נשים יאלצו לעזוב את מקום עבודתם, יהיו יותר משרות עבור גברים שיוכלו לפרנס את משפחותיהם.

אבל מדוע נשים הן אלה הצריכות לוותר על הקריירות שלהן?

האם החברה לא תעדיף שהטובים והטובות ביותר יהיו במקומות העבודה? נשים נאבקו שנים לקבל יחס שווה, למה עליהן לוותר על כך בגלל האבטלה?
אם כך האם על נשים לשבת במושב האחורי בזמן משבר כלכלי או שזה פשוט תירוץ רע לאפליה מינית?

דיון באולפן

ג'וליה המנחה: זה דיי מפתה עבורי להישאר בבית עם ילדי. ג'ון האם אתה חושב שאכן שם עלי להיות?

ג'ון: בהחלט. מי מבשל לך את סעודת יום ראשון?

מנחה: האבא של הילדים שלי.

ג'ון: כתכלית אני אכן סבור שנשים צריכות להיות בבית, וגם אם יש גבר בבית, אני סבור עדין שעל נשים להישאר כי אישה היא המגדלת המטפחת.

ג'ולי (עיתונאית פמיניסטית): כאשר סיפרת לי לפני התוכנית מה הנושא שלה, חשבתי שאת צוחקת עלי...
חשבתי שזו שטות משנות ה 50. זה כמו שאם זה היה דיון בנושא האפרטהייד בדרום אפריקה ונדבר על אלפי שחורים שמגדלים ומנקים ונוהגים עבורנו... וכחברה האם היינו מציעים להם עבודות טובות יותר, הרי בטח לא היינו מנהלים דיון שכזה...
ובכלל זה בטח היה טוב יותר עבור גברים.

ג'ון: זה לטובת המשפחות שלהן.

ג'ולי: מה לגבי אותן נשים שחיות לבד וצריכות לפרנס. חייבים לעודד את זה אי אפשר להאשים בלי סוף נשים חד הוריות הנשארות בבית. מה ההבדל בינן לבין דמות קומית של דוריס דיי אופה עוגיות?
אנדרו סטון: גדלתי בבית מאומץ. אימי עבדה קשה עבורי ממנה לי שעורי ריקוד. היא נשארה בבית עבורי. אני בעד שיתוף פעולה עם שני המינים.

ג'ון: זה נושא שמעסיק רבות את מעמד הביניים ואני חושב שאולי נשים כמו סוזנה בימי ראשון יכולת להישאר בבית.

ג'ולי: מאשימים הרבה את האימהות החד הוריות כמו גם נשים אחרות שמעדיפות לצאת לעבודה, ולא להביא ילדים. מה אתה הולך להחזיר את כולם 50 שנה אחורה? אתם מדמיינים לעצמכם איך זה נראה כלפי ילדים כשאבא מגיע הביתה עם המזוודה שלו מוציא את הכסף מתוכה ואמא כל היום מנקה את הרצפה?

ג'ון: את רוצה להגיד לי שמצבנו לא היה יותר טוב כשהייתה לנו משפחה כמו שצריך. כשהיינו פחות שיפוטיים כלפי איך משפחה צריכה להיות? זה ממש לא מנקודת מבט גברית בלבד...

מישל בסקייפ (אישה שבחרה להישאר בבית ולגדל את ילדיה)

מנחה: מישל האם את מרגישה שנזרקת ל 1950?

מישל: ממש לא! אני שמחה שהייתה לי הזכות הבחירה לעשות את משאני עושה.. כאשר החלטנו להקים משפחה, כשהייתה לנו משכנתא כזאת שנוכל לעמוד בה רק עם משכורת אחת כך שזה אפשר לי להישאר בבית.

מנחה: האם לדעתך נשים אשר נשארות בבית מצוירות ככה איך לומר כדוריס דיי? האם זה מפעיל לחץ על נשים התדמית הזו לחזור לעבודה?

מישל: כן. יש לחץ וחלק מהנשים רוצות לחזור לעבודה. אבל זה נחמד שלכולנו יש את אפשרות הבחירה להישאר בבית או לחזור לעבודה.
מרואיין סקייפ נוסף מחבר הספר (מחבט נשים) סטיבן מוקסון:

מנחה: האם לדעתך צריכה להיות בחירה לנשים?

סטיבן: בהחלט כן עם זאת בתקופת אבטלה גבוהה אנחנו רואים שרק 5% מהנשים מחפשות משרה מלאה כגברים.
השאר מחפשות משרה חלקית שתאפשר להן גם להיות בבית בשאר הזמן. וישנו גם ענין המוטיבציה...גבר ללא עבודה ממש ירגיש כאילו הוא לא חי. ונשים מחפשות גברים עם מעמד וכסף.
אנדרו- מצדי בעיקר שזה 50 50 מה כל אחד בוחר באופן אישי.

ג'ולי: אנחנו רואים שרוב המטפלות הן נשים ממזרח אירופה המועסקות כאן. זה כל כך יקר שנשים מהמעמד ביניים לא יכולות להרשות מטפלת לעצמן ולכן זה מגוחך להניח שהן יכולות לאפשר לעצמן לוותר על מקום עבודתן וזה מגוחך שאנחנו בכלל שואלים את השאלה: באם לנשים יש את ההצדקה בלבחור? אנחנו לא חיים בפרטה אייד ...זאת חברה שוויונית.

מנחה: אבל הנה לפי המחקר שסטיב ערך עולה שרוב הנשים היו בוחרות להפסיק לעבוד אבל מתוך לחץ חברתי או לחץ כלכלי הן ממשיכות.

ג'ולי: לא ייתכן שמחקר של איש אחד מקיף את כל אחוזי הנשים בשוק העבודה שלנו. אנחנו התקדמנו מעניין הבחירה אלא בעיסוק האם בכלל זה רלוונטי עבור אותן נשים לעומת אחרות היכולות לסמוך על בן זוגן שיעזור?

ג'ון: אשתי שהיא אקדמאית החליטה להישאר בבית מתוך החלטה משותפת שלנו לא כפיתי עליה דבר...

השורה התחתונה היא שנשים אינן מעריכות את האימהות (MOTHER HOOD בחברה שלנו. אנחנו צריכים לדאוג למיסים כאלה שיאפשרו את רעיון המשפחה גבר, אישה נשואים שרוצים לגדל את ילדיהם. היו זמנים טובים יותר שאנשים התחתנו לפני שהביאו ילדים לעולם...כן אותם רעיונות מיושנים כביכול...משפחתיות בטחון לילדים ...גם את רוצה זאת וגם אני. טוב אם את לא רוצה ילדים זה בסדר גם...

מרואיינת אחרת מועסקת משרה מלאה: האם הילדים נפגעו מכך לדעתך?

תשובה: כלל לא! היו לי היתרונות של אמא עובדת... זה היה נפלא לשלב בין שני הדברים. זה שהייתי עצמאית עודדתי את ילדי לעצמאות והישגיות...

ג'ון: האם ילדיך גדלו בפנימיות?

תשובה: כן!

ג'ון: סוף הוויכוח!! כך הצלחת לעבוד על איזון פשוט שלחת אותם לפנימיות. זה הטיעון שלך גמור!

תשובה מרואיינת: תן לי לדבר... הם נשלחו לפנימיות כאשר מלאו להם 13 וזה היה רצונם...

ג'ון: משאני מנסה לומר שכחברה זה היה יותר טוב כאשר היה לנו את זה .

אנדרו: אני עובד עם נשים והמקום היה משעמם בלעדיהן...אני יכול לדבר עם נשים על דברים שאינני מעז לדבר עם חברי הטוב.

ג'ון: כמה ילדים יש לך?

אנדרו: אין לי!

ג'ולי: הנקודה היא שבסכומו של יום זו פריבילגיה למעט נשים עמידות היכולות להרשות לעצמן לעזוב את מקום העבודה גם אני הייתי מוותרת בכדי להוציא לטייל את הכלב והחתול שלי, אבל אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי.

ג'ון: זה דבר מתחנף למדי משאמרת...

ג'ולי: הרבה היו מעדיפות להישאר בבית כי זה באמת מתיש כשאין תמיכה מבן הזוג והרבה נשים לא מקבלות קצבאות ראויות וחבל שלא שמעת כי הרבה נשים פשוט אינן יכולות להרשות לעצמן...