ראשי

ילדים זה שמחה, גם עבור האבות

"מחקר מגלה כי גידול ילדים הופך גברים מרוצים יותר בחלקם. מה שמעלה את הסברה כי האבולוציה קיבעה מנגנון הגורם לגברים להישאר במשפחה
גברים רבים מוצאים עצמם תוהים "האם האבהות תהפוך אותי לאדם מאושר?" והתשובה המדעית בנושא די אמביוולנטית. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין הורות – ובעיקר אבהות – לדעיכה בשביעות הרצון מחיי הנישואים ואחוז גבוה יותר של דיכאון לעומת גברים שאינם הורים לילדים.

כדי לחקור את הנושא בצורה מקיפה יותר, החליטה סוניה ליובומירסקי- פסיכולוגית וסופרת במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ריברסייד, קליפורניה, ללמוד את הספרות הקיימת בתחום ולקדם במקביל מחקר משל עצמה. תוצאות המחקר שפורסמו לאחרונה בכתב העת Psychological Science מבקשות לטעון שהורות בכלל- ואבהות בפרט, היא ברכה אמיתית, גם אם ההורה מרגיש לעיתים אחרת.

התוצאה היתה זהה לממצאים שהתקבלו מאבחנותיה על סקר הערכים העולמי. ככלל, הורים לילדים העידו על רגשות חיוביים ותחושת משמעות מחודדת יותר בחייהם, מאשר משתתפים שאינם הורים. בחינה לעומק של המשובים, גילתה כי דווקא האבות נהנים יותר מהיתרונות שבגידול ילדים. יתרה מזאת, לימוד המשוב לפרטיו העלה כי הנאתם הגדולה של האבות קשורה באופן ספציפי לפעילויות בהן מעורבים ילדים, על פני פעילויות כמו צפייה בטלוויזיה לבד, או בישול למשל.

נראה אם כן שהאבולוציה קיבעה מנגנון פסיכולוגי בגברים, הגורם להם להישאר במשפחה. במבט ראשון, יש משהו משונה בכך שנשים אינן חולקות מנגנון זה, אבל ייתכן כי הן אינן זקוקות לו. הרי בסופו של דבר, נשים יודעות בוודאות שהילדים שייכים להן, בעוד שגברים יכולים לכל היותר לקוות שאכן הם האבות הביולוגיים של הילדים. בהינתן עובדה זו, יחד עם הפוטנציאל של גברים להעמיד אינספור צאצאים (כל עוד יימצאו מתנדבות בעלות עניין), יכולה לעודד את הגבר לסטות מחיק המשפחה. לעומת זאת, מסתבר שהנאה מאבהות יכולה לתרום להשארת הגבר בבית".

תנועת הערבות: מסתבר שנתינה, שיתוף, דאגה לזולת ופשוט אהבה גורמים תענוג גדול לבני האדם ומספקים תחושה שיש לחיים טעם ומשמעות.
דווקא גברים שהם לא היולדים מתוקף הטבע, מרגישים שההשקעה במישהו אחר ממלאת אותם עונג, אז למי שעוד התלבט האם ילדים זה שמחה או שאולי עצמאות היא שמחה גדולה יותר - להלן התשובה.

קישור למאמר המקורי