ראשי

אובססיה קטלנית – האנטישמיות מהעולם העתיק ועד לעולם הגלובלי

ראיון מרתק ומאיר עיניים עם הפרופ' רוברט ויסטרייך, ראש המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות באוניברסיטה העברית

אנחנו חווים גל אנטישמיות זה עשר שנים בערך והעקומה עולה כל הזמן. לעומת כל ההיסטוריה של התפוצות של עם ישראל, השינוי העיקרי היום זה הקמת מדינת ישראל.
העוצמות שהיו בעשרים השנים הראשונות אחרי השואה היו הרבה פחות מורגשות מהיום.

אם הייתה נטייה לחשוב אחרי השואה שזה גורם שירתיע ויגרום בהכרח להקטנת האנטישמיות, זה נשחק. היום האנטישמים הופכים את השואה לנשק נגד מדינת ישראל, באמירות הידועות שמה שאנחנו עושים לפלסטינאים זה מה שהנאצים עשו ליהודים, ובכך הופכים את השואה לכלי ניגוח נגד מדינת ישראל.

העולם המוסלמי היום הוא הגורם הדינמי ביותר בנושא האנטישמיות. למשל מצרים היא המדינה האנטישמית ביותר בעולם היום אפילו גרועה יותר מאיראן.

אנחנו רואים שגם במדינות שאין בהם הרבה יהודים, ואין בהם סכסוך יש אנטישמיות. למשל מדינה שלווה ועשירה כמו נורווגיה, שיש בה בסך הכל כאלף יהודים. ובכל זאת קיימת שם אנטישמיות מובהקת, למרות שמבחינה רציונאלית לא ברור איך יכול להיות.

מעבר לגורם הבורות שהוא גורם רציני, רואים שיש איזשהו יסוד שהוא לא ניתן לפענוח רציונאלי טהור. ככל שאתה מונה את הסיבות, רואים שאין מקרה אחר בהיסטוריה בתולדות העמים של שנאה או עימות כל כך מתמשך ורחב. ולכן זה קשור לרגש, לתשוקות, לתת המודע ואולי למסתורין מסוים. לא הכל אנחנו יודעים.

ביסוד של היהודים יש תביעה מוסרית מבני אדם. דורשים דברים שאינם לרוחם של הרבה מאד אנשים. גם אם יש להם מושג חלקי מאד על מה מדובר, אבל הם יודעים שזה לא מאפשר להם לעשות כל מה שעולה על רוחם.
היהודים משמשים פה כמעין מודל למוסר. וכל פעם שאנחנו לא בדיוק מתנהגים לפי הדרישות האלו באים אלינו בטענות. זה נכון גם לגבי מדינת ישראל. המוסר הכפול שאנחנו מתלוננים עליו קשור גם לסטנדרטים הגבוהים מאוד שמצפים מאיתנו.

זאת מלאכה קשה להיות יהודים. ויש אנשים שרוצים לברוח מזה ולהתנער מהעם היהודי. בעבר היו ניסיונות התבוללות, אבל זה לא הצליח. כיון שכשאתה בורח ממשהו כזה יסודי אז הוא רודף אותך. אתה רואה שככל שהיהודים התבוללו, הייתה התגברות של האנטישמיות.

מה הפתרון? "אין פתרון אלא להתפלל."