?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

הפטנט של העם היהודי

על מנת לשרוד בעולם הגלובלי והמקושר עלינו להתאים עצמנו לקהילה הגלובלית כתא בתוך אורגניזם חי. דווקא יש עם אחד בין כל העמים, שההיסטוריה שלו מראה שהוא בעל זיכיון לפטנט רב ערך למשבר העולמי של הקהילה האנושית המורחבת

  • מאת: שרין דוד, דוקטורנטית להיסטוריה

 shutterstock 55780216 new

 

מי אמר שצריך להתמסד ולהקים משפחה? די לבחון את אחוז הגירושין הגבוה בישראל, כדי להבין שהמסגרת המשפחתית המסורתית כבר לא תופסת יותר, נכון להיום.

מבחינה היסטורית, במשך מיליוני שנים הבין האדם שכדי לשרוד הוא חייב לחיות במסגרת חברתית, וכך הוא חי, בחבורה קטנה שרובה קשורה בקשרי משפחה שסיפקה לו את כל צרכיו.

מעיון בהיסטוריה היהודית מסתבר שהתא המשפחתי היהודי הוא זה ששמר על לכידותנו ועל זהותנו כעם במשך אלפיים שנות גלות. פרופסור אליעזר שביד טוען בספרו "היהודי הבודד והיהדות", שתיאור התפתחותו והתלכדותו של עם ישראל על פי המקרא הוא סיפור של משפחה אחת שהתנתקה מסביבתה הקודמת ושמרה על בדלותה מסביבתה החדשה. המשפחה הקפידה תמיד על קשר המוצא המיוחד שלה, התפתחה לבתי אב ולשבטים, וסופה שהעמידה עם אחד בחייו ובגורלו. "הדימוי העצמי של העם הזה" כותב פרופ' שביד, "היה מראשיתו דימוי של אחוות משפחה מורחבת".

גם במעמד הר סיני הודגשה האחריות המשפחתית, וכך זוהתה תפיסת המשפחה עם תפיסת האומה. כשירדו היהודים לגלות בת האלפיים שנה, הם שמרו על הדגם המשפחתי-קהילתי. ההיסטוריון בן ציון דינור מציין במחקרו "גלויות בחורבנן" את העובדה שכאשר התיישבו יהודים בארצות חדשות, הם הביאו תחילה את משפחותיהם, ולעיתים קרובות שימשו מנוף להבאת אחיהם היהודים. הם כיוונו את הגולים החדשים בדרך הנכונה, וכך הליכוד המשפחתי הוביל לליכוד השכונתי ולליכוד של הקהילה כולה.

הקהילה איחדה את היהודים באופן אינטימי יותר, היא יצרה להם אקלים של מולדת גם בניכר, ומילאה כולה אווירה של בית ומשפחה. ימי השמחה והאבל של כל בית ובית היו ימי השמחה והאבל של הקהילה ללא יוצא מן הכלל. הקהילה שמרה על העיקרון "כל ישראל ערבים". אך עמים רבים חשו מאוימים ותפסו את הקהילה היהודית "כמדינה בתוך מדינה".

ההיסטוריון יובל נח הררי, מתאר את המהפכה החברתית הגדולה ביותר שהתרחשה לפני כמאתיים שנה, כאשר נרקמה ברית בין שני גורמים:
1. האינדיבידואל ששאף להתפתחותו האישית
2. המדינה והשוק שתפסו את מקום הקהילה והמשפחה בסיפוק צרכי הפרט. תהליך שהוביל להתפוררות התא המשפחתי והמסגרת הקהילתית.

במקביל להתפוררות המשפחה נוצר מצב בו העולם הופך לגלובלי, ובפועל כבר אין מדינות עצמאיות אלא יש קהילה עולמית גדולה שאיבדה את קישורי המשפחה והקהילה שלה.

כעת, על מנת לשרוד בעולם הגלובלי והמקושר, עלינו להתאים עצמנו לקהילה הגלובלית כתא בתוך אורגניזם חי. בלי קשרים קהילתיים לא נוכל לשרוד. ודווקא כאן יש עם אחד בין כל העמים, שההיסטוריה שלו מראה שהוא בעל זיכיון לפטנט רב ערך למשבר העולמי של הקהילה האנושית המורחבת, בעל "אחוות משפחה מורחבת", כפי שהיטיב לתאר פרופ' שביד.

אנו ניצבים כעת בנקודת זמן קריטית לעולם בה עדיין יש לנו היכרות עם אותו תפקיד היסטורי, ועלינו לחזור ולהשיב לעצמנו את אותם נכסי צאן הברזל, את הקישורים המשפחתיים והקהילתיים שמאפיינים את העם היהודי שלנו. בכך נזכיר לעצמנו ולעולם שעוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים ובידינו ההזדמנות להשיב את האחדות והאחווה לעולם כולו.