ראשי

ערבות – איפה הכול התחיל?

השאיפה לערבות צרובה בנו. עמוק בפנים כולנו מייחלים שתהיה כאן חברה מאוחדת ולבבית, כמו משפחה. כל קורותינו כעם, מהראשית ועד היום, מובילים אותנו לגלות שוב את אותה הערבות. להתחבר באמת. לב אל לב.  

בבל. לפני כ-4,000 שנה.

כל בני העולם חיים כמשפחה אחת.

מרוכזים במקום אחד.

מדברים בשפה אחת.

מבינים ומרגישים איש את רעהו.

וגם קרובים מאוד אל הטבע.

טוב להם.

ואז, פתאום, הכול מתחיל להשתנות.

הרצון ליהנות על חשבון אחרים מתפרץ לשגרת החיים.

האנשים מתחילים לרמוס ולנצל זה את זה.

ה"אגו" קורע לגזרים את המשפחה הבבלית המאוחדת.

המהפכן הראשון                                                                                                            

בשיאה של ההתפרקות, קם חכם בבלי אחד שמנסה בכל כוחו לעשות "שלום בית". אברהם שמו.

כמו מדען אמיתי, הוא מתחיל לחקור את המתרחש בבבל. חלקי הפאזל שהתפרק סביבו מתחילים להתחבר שוב לתמונה אחת: הטבע המאוזן. רק האגו של האדם נשאר בחוסר איזון עם הטבע.

אברהם מצליח להיכנס אל מאחורי הקלעים של "הטבע" – המחשבה שיוצרת את שרשרת המזון, את איברי הגוף שפועלים בהרמוניה, את הפלא שאנו מכנים "החיים". הוא מגלה את מטרת הטבע: להביא את האדם לפסגת ההתפתחות, להכרת מחשבת הטבע שמניעה את עולמנו. אבל האדם לא מבין. התענוג האצור בשליטה על הטבע והאחרים מעוור את עיניו. בועת החשיבות העצמית מנתקת אותו מהטבע וגורמת לו סבל. אם רק היו הבבלים מבינים...

אלא שהבבלים לא יכולים להבין.

כי הטבע, כך מגלה אברהם, בונה בכוונה תחילה קיר של דחייה הדדית בין אחיו.

למה?

כדי לאפשר להם להתפתח בעצמם.

למה הכוונה?

דמיינו לרגע שאתם משחקים במשחק מחשב.

המאמץ להתגבר על האתגרים שנעשים קשים ככל שאתם מתקדמים בשלבים, הופך אתכם לשחקנים טובים יותר.

שלב אחר שלב, אתם מתקדמים לדרגה שבה תשלטו לחלוטין במשחק.

כך גם הטבע מגביר כל הזמן את האגו שבנו, כדי לאפשר לנו לצמוח אל השלב הסופי בהתפתחותנו.

עם כל התגברות על דרגת אגו חדשה, כולנו הופכים לשחקנים טובים יותר. כלומר, מתחברים עוד יותר בינינו, מבינים עוד יותר את מהלך חיינו, ומרגישים עוד נדבך מהשלמות וההרמוניה שממלאות את הטבע.

בשיאו של המשחק הופכת האנושות למשפחה מחוברת ואוהבת אחת.

הניסיון לשמור על האחדות, למרות האגו המתגבר, זהו משחק החיים. כך גילה אברהם.

ועוד דבר: במשחק הזה אי אפשר לנצח לבד. כדי לנצח אנחנו חייבים לעזור זה לזה. זו המשמעות של ערבות הדדית.

כל זה היה כל כך ברור לאברהם.

וכל כך לא ברור לבבלים...

האגו המתגבר הוביל את תושבי בבל לבנות את מגדל האגו, מגדל בבל. אבל המגדל חרב. תושבי בבל התפזרו על פני הכדור והתחלקו לארצות, לעמים ולתרבויות שונות. במקביל, המעטים שהקשיבו לאברהם, הפכו ברבות הימים לעם ישראל. הם ניסו בכל כוחם להמשיך ולשמור על עקרון אהבת הזולת, על אף כל הקשיים.

מחזירים את האהבה הביתה

בבל המודרנית. 4,000 שנה מאוחר יותר.

האגו שהמשיך להתפתח דחף את העולם (ואותנו בתוכו) לבנות את מגדל בבל המודרני – רשת סבוכה של קשרייםגלובליים,המבוססים על אינטרסים אגואיסטיים צרים.

אך שלא כמו בתקופת אברהם, במשבר הנוכחי איןלנו לאן לברוח.

היום, יותר מאי פעם, נחוצה לעולם שיטה שתאפשר לו להתמודד עם האגו.

וכאן אנחנו– העם שנוסד על בסיס אהבת הזולת ונשא אותה לאורך כל ההיסטוריה – חייבים להיכנס לתמונה. עלינו להוות לעולם דוגמה למימוש שיטת הקשר בין אדם לאדם, אותה השיטה שלימד אברהם.

מושג אהבת הזולת כדרך חיים, כסדר חברתי חדש, הוא הנכס היחיד שיש לנו להציע.

חברה צודקת שמושתתת על דאגה והתחשבות הדדית, תהפוך אותנו מקיבוץ גלויות שעדיין שקוע בגלות פנימית– לעם מאוחד.

ממוקד השנאה של שכנינו, לדוגמה חיובית שכולם רוצים לחקות אותה.

ממדינה שנמצאת במאבקים פנימיים וחיצוניים מתמידים, למדינה אוהבת ונאהבת.

מתחת לשכבות הציניות והאגו, עדיין דולק אותו ניצוץ של ערבות הדדית שהצית אברהם ונצרב בנו לאורך דורות. אם נחייה אותו, הוא יביא לנו את הפריחה וההתחדשות שכולנו מייחלים להן.

אם רק נרצה, זו ממש לא אגדה...