ראשי

כיכר האחדות

אתמול בכיכר ראינו עם ישראל אחר, קצת שבור מבפנים, קצת חסר אונים. 
עם ישראל שלא יכול לשאת עוד את השנאה הבוערת ולהמשיך לשתף עמה פעולה.
עם ישראל שרוצה לשמוע ולהקשיב. 
 עם ישראל שמבין שאין לנו סיכוי להמשיך לחיות כאן על אדמה מדממת, אלא אם נלמד לחיות יחד זה עם זה ולצעוד תחת אותה מטרייה של ערבות הדדית.
 אתמול בכיכר ישבו אלפי אנשים במעגלים, בטמפרטורה מקפיאה, עוד שעות לאחר שהאירוע הרשמי נגמר, ופשוט לא רצו ללכת. החום שבלב גבר על הקור שבחוץ. 
 נקווה שהיום בכל פינה בישראל, תתפשט התחושה המיוחדת הזאת, ותקרב אותנו עוד קצת זה לזה.