?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

רשת הביטחון הסוציאלי שלנו מלאה בחורים. ערבות הדדית תסגור אותם.

shutterstock 58785163 new

נכון להיום רשת הביטחון הסוציאלי שלנו מלאה בחורים, שכל אחד מאיתנו יכול ליפול דרכם ואם לא אנחנו, אז הילדים שלנו.
צפיפות של הרשת, ביטחון נפשי וכלכלי, נשיג רק בערבות הדדית בינינו.

  • מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות


אם אתם חושבים שבגלל שאתם שמים כמה שקלים בצד או שאולי המעביד שלכם חוסך עבורכם בקרן פנסיה, אתם מסודרים, אז תחשבו פעמיים.

כל בר דעת יודע שקצבאות המוסד לביטוח לאומי לא יושיעו אותנו , אבל מעטים יודעים שהמציאות בישראל מעידה כי אף אחד מאיתנו לא יוכל לשמר את רמת החיים הנוכחית שלו, גם אם יש לו חיסכון פנסיוני וקרן השתלמות.

במקור, המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד לערבות הדדית.
כל אחד משלם לפי יכולתו והכנסתו ומקבל קצבה שוויונית לפי פרמטרים אובייקטיביים.
אבל, הזדקנות האוכלוסייה והגידול בפערים החברתיים מייבשים את המקורות של הביטוח הלאומי.
מספר המשלמים צפוי לרדת דרמטית בשנים הקרובות ואילו מספר מקבלי הקיצבאות, בעיקר זיקנה,יעלה מאד בהתאמה.
בנוסף, ההוצאה הציבורית של ממשלת ישראל היא מהנמוכות במערב ונמצאת בשנים האחרונות במגמת ירידה ברורה.
כלומר, אי אפשר לבנות על המדינה, כשנגיע לגיל הפנסיה.
גם לא על החיסכון שלנו. מערכת הרווחה בישראל התנוונה.
זו אחת התוצאות של המודל הניאו-ליברלי שהונהג בישראל בעשור האחרון.
מישהו הרי צריך לממן את התמריצים לעסקים הגדולים ולמאיון העליון...

ההתרעה הנוכחית שלנו מכוונת לנתונים שפרסם בנק ישראל ולפיהם שיעור החיסכון הפרטי בישראל ירד ב-30%בשלושת העשורים האחרונים.
אנחנו חוסכים פחות וצורכים יותר, בעידודה של המדינה.
כתבנו על זה פוסט נפרד: אל תחסוך – תצרוך. איך הפך החיסכון הפרטי לאויב המדינה
המשמעות: פחות כסף יעמוד לרשות הישראלים בעתיד.
אז לא רק שאנו חוסכים פחות כדרך קבע, גם החיסכון הפנסיוני שלנו לא יושיע אותנו.
ממחקר שביצע ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי לחוסך הישראלי יישאר בסופו של דבר סכום (הן מהחיסכון הפנסיוני והן מקצבת הזקנה, שעומדת כיום על 2,160 שקל בחודש ליחיד ועל 3,255 שקל לזוג)

המהווה רק קצת יותר מ-40% מהמשכורת החודשית שאליה הורגל.
דמיינו לכם מצב בו קוצצה משכורתכם ב-60%, האם תסתדרו?
לא כל שכן אחרי הפרישה,שההוצאות האישיות, הבריאותיות והמשפחתיות רק במגמת עלייה.
זהו נתון מדהים,בייחוד אם משווים אותו למצב בשאר המדינות המפותחות ומגלים שרק בדרום קוריאה, אוסטרליה, מקסיקו ויפן חוסכים פחות מאיתנו.

בארה"ב, למשל, שיעור התחלופה (היחס בין המשכורת לגובה הפנסיה שתתקבל) עומד על כמעט 80%.
אצל האנגלים כ-70%,והממוצע הכללי עומד על 68%.
אנחנו לא חוסכים. אבל שופינג אנחנו כן עושים.
אפילו בזמן האטה בצמיחה וחשש מהשלכות של המשבר העולמי עלינו, אנחנו לא מקטינים את הצריכה.
נשמע הגיוני?

ניתן היה לצפות כי לאור החשיבות הרבה של החלטת החיסכון הפנסיוני,
נשקיע זמן ומאמץ על מנת לחסוך סכומים ראויים ובנתיב אופטימאלי לקראת הפרישה,
אלא שהמציאות הפוכה: הכיסוי הפנסיוני של מרבית העובדים בעולם המערבי נמוך מהרצוי, והרכבו אינו אופטימאלי.
יש הטוענים כי הסיבות לכך נעוצות בהימנעות מקבלת החלטות בנושא, או קבלת החלטות לקויה,עקב המורכבות הגבוהה ואוריינות פיננסית נמוכה, או אף כי חוסכים נמנעים מקבלת החלטות בנושא סבוך זה מתוך תחושה כאילו האחריות לצרכיהם הפנסיוניים נתונה בידי הממשלה או המעסיק.

שלא כמו דוד המלך שאמר "אל תשלכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני", אנחנו, איך לומר, מתקשים לחשוב על העתיד.
אנחנו שואלים לפעמים ילדים: "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?", ורובם מחליפים את השאלה.
במקום להשיב לשאלה מה הם רוצים להיות בעתיד, משיבים לשאלה מה הם רוצים להיות עכשיו.
כך החיזוי הרגשי עובד גם אצל בוגרים.

כשאנחנו מנסים לדמיין איך נרגיש בעתיד בנוגע למשהו אנחנו פשוט בודקים מה אנחנו מרגישים לגביו עכשיו, ועושים קופי-פייסט לעתיד.
המקום שבו מכונת העתיד שלנו נכשלת באופן הקטסטרופלי ביותר הוא בכל מה שקשור לכסף ותכנון פיננסי עתידי.
כך עולה ממחקרים אחרונים שנעשו בתחום.

לכל זה נוסיף נדבך נוסף. אנחנו חיים יותר והזקנים של היום, זקנים יותר מפעם.
אם בשנת 2007 תוחלת החיים הצפויה של גבר שהגיע לגיל 67 הייתה שיחיה עוד 16.7 שנה, ב-2032 צופים שהוא יחיה עוד 20 שנה והפנסיה שלנו בהתאמה, תתחלק על פני יותר שנות חיים.
אז לא די שהחיסכון שלנו בירידה, ולא די שהעמלות אוכלות חלק משמעותי מהפנסיה, ולא די שיש פער אדיר בין רכיבי השכר המבוטחים לבין השכר בכיס, ולא די שבגלל המודל הניאו-ליברלי, מדינת הרווחה בישראל היא מהקמצניות שיש, אנחנו גם חיים יותר וזה מצריך משאבים גדולים יותר.

אנחנו לא רשאים להתעלם מהבעיה ולחשוב "כשנגיע לגשר, נחצה אותו".
הבעיות שעליהם מצבעים המומחים אינן בגדר סתם "תיאוריה", אלו סכנות מוחשיות ולחכות עד שהן יתממשו, זה כמו לקפוץ מקומה עשירית ולקוות שלא יפעל עלינו חוק הגרביטציה.

אז איך יוצאים מהברוך הזה? המוצא היחיד טמון בערבות הדדית בינינו.
אם נשכיל להבין את ההשפעה המכרעת שיש להתנהגות בני האדם, או ליתר דיוק, לטיב מערכות היחסים שבינינו על המערכת הכלכלית,
או אז נבין איזו מערכת כלכלית עלינו לבנות ואילו מנגנונים לחיסכון פנסיוני עלינו לאמץ, כדי שימלאו את תפקידם ביעילות וישמרו על יציבותם.
לערבות הדדית בינינו, יש גם שווי כלכלי אדיר.

היא תביא אותנו למשוואה הוגנת לפיה עכשיו, כשכוחנו במותננו וכל זמן שאנחנו יכולים, אנחנו נתרום כמה שיותר לטובת הכלל, כלומר, את כל מה שאינו דרוש לנו לקיום הנורמלי שלנו ובעתיד,כשכבר לא נוכל לעבוד, נקבל לפי צרכנו.
החברה לא תשליכנו לעת זקנה וככלות כוחנו,היא לא תעזבנו.
ערבות הדדית היא רשת הביטחון הסוציאלי האמיתי שלנו.

כל שאר הפתרונות, אולי יפתרו בעיה היום, אבל ישאירו אותנו עם בעיות גדולות מאד מחר.