?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

תוכנית להעצמת העולה החדש בדרכו לקליטה נכונה בחברה הישראלית

התוכנית מספקת עולם עשיר של תוכן ישראלי מרתק בתחומי התרבות והחברה. לצד הקניית הידע החיוני הנותן לעולים מענה לשאלות המטרידות אותם ומלווה אותם בתקופת ההסתגלות.  

לפרטים
תנועת הערבות לאיחוד העם

תנועת הערבות לאיחוד העם

"תנועת הערבות לאיחוד העם" היא תנועה חינוכית-חברתית, א-פוליטית, שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. אנו סוברים כי רק בדרך זו נצליח להתמודד עם האתגרים המורכבים בפניהם אנו ניצבים כחברה

אודות התנועה
תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

תוכנית העשרה לשיפור מיומנויות חברתיות ותקשורת בין-אישית בקרב אסירים

עולמות התוכן והכלים הנרכשים בתוכנית ממשיכים ללוות את האסירים מעבר לתקופת שהותם בכלא, ומשפיעים לטובה על סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית.

לפרטים
התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

התמודדות עם בעיית הבדידות בגיל השלישי

תקופת הקורונה הציפה אל מול עינינו עד כמה בעיית הקשישים הגלמודים חריפה, מהווה הפסד חברתי קשה ומצריכה פתרון חברתי עמוק ומיידי.

לפרטים
Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2011 JoomlaWorks Ltd.

ראשי

למה הן כבו?

shutterstock 68484652 new

פרופסור אריאל הירשפלד חושף בכאב אמיתי את השלכות התקשורת על הצעירים.

  • מאת: ניב נבון - מנהל תוכן חינוך


"בנות ובנים, בני עשרים וקצת או פחות, ובעיקר בגיל התיכון, יושבים מולך ואינם רואים אותך. ולא רק אותך; הם אינם רואים דבר. ואני, כמורה, יוצא מן הכיתות המלאות בעיני האבן האלה עצוב, בודד ולא מבין. מה קרה?

מעטים מבינים את עומק הקנוניה והנבזות של בעלי הסדרות וגורפי הממון שמאחוריהם, העושים הכל כדי ללכוד את עיני הילדים, ואת עוצמת השליטה התרבותית והכלכלית הנבנית בדרך הזאת. אבל רבים מאוד רואים כבר היטב את ממדי החורבן התרבותי שזורעים המסכים שהפכו כלי בידי הקפיטליזם החזותי.

יותר מכל האלימויות הפועלות במסכים הקטנים רעה, כך נדמה לי, זו העושה דבר שלא בעתו. משהו רך ועדין נפצע בהם, ובדרך הידועה של התקבעות והתמכרות אל התוקפן המפתה - הם שבים ומתחברים אליו, כי הוא בא ברגע המכריע, אל הרוך הנפגע, והפך, כסרסור, לתמורת העולם."

הירשפלד מציג תמונה לא פשוטה של בני נוער שאיבדו את זהותם. המאמר מעלה את אחת התופעות היותר רווחות בחברה הפוסט מודרנית והיא תופעת הניכור.

הילדים שרגילים לשבת במשך שעות מול המסכים, חשופים לתכנים אלימים, איבדו את המבט המשיב של זולת ושל "אני". וכשהאדם חש ניכור מסביבתו, זהו השלב המקדים מפני ניכור גם מעצמו. בני הנוער רגישים להשפעות אותם מעלה הכותב מהסיבה שהם נמצאים בשלב לימינאלי בחיים - במעבר מהילדות לבגרות, בשלב שבו הם עדיין לא עיצבו וגיבשו את "האני" שלהם ועל כן יכולים לקבל בקלות כל זהות שהיא, כמו כזו המגיעה מתוך מסכי המחשב והטלוויזיה.

איך מתמודדים?

יש להתייחס לתופעה זו בשני מישורים, ראשית עלינו כחברה לחשוב מה אנחנו מציגים לנוער על גבי המסכים, אנו זקוקים לחשיבה חדשה על התכנים אליהם חשופים ילדנו, אם התכנים כיום יוצרים את הניכור שכולנו מרגישים, אז  הגיע הזמן שנכנס תכנים חדשים למסכים: אכפתיות, אמפתיה, שיתוף פעולה, הדדיות ועוד.

שנית יש לפתור את בעיית הניכור ע"י חידוש הקשר האנושי, מה שיוביל גם לטיפוח הזהות העצמית של בני הנוער. לשם כך ניתן להיעזר בכמה כלים פשוטים אותם ניתן ליישם בכל כיתת לימוד במערכת החינוך:

1.ישיבה במעגלים -  את הישיבה הפרונטלית והמסורתית תחליף הישיבה במעגל. למה מעגל? כי מעגל יוצר שוויון בין התלמידים ונותן להם גם אפשרות לתקשר אחד עם השני. כל השיעורים מתנהלים באופן הזה תוך כדי דיונים הן על השיעורים והן על נושאים שמעניינם את התלמידים, כאלה המגיעים מתוך עולם החוויות שלהם וכזה המשקף את היצירתיות שלהם.

2. משחקי תפקידים - שימוש במשחקי תפקידים כדי "להיכנס לנעליו של החבר". השימוש במשחקי תפקידים יכול לסייע להעלות את הרגישות לאמפתיה והרגש הזולת.

3. סיורים של כישורי חיים - הדרך להקטין את הניכור בין הילד לעולם במפגש ישיר עמו. כך הילדים ילמדו להכיר את העולם, ולא רק דרך מסכי המחשב, ולהבין את התהליכים הפועלים בו . בדרך זו תפחת בהם תחושת הניכור של הילד כלפי הסובב אותו.