מאמרים וטורים

בת כמה את?

אני אישה ואני בת 44 גאה!!! (לא גאה גאה יו קנו פשוט גאה) אין לי בעיה להגיד מה הגיל שלי. אין לי בעיה עם "וואלה?!? את לא נראית " שמגיע אחרי

• מאת: שרון פיי

אני אומרת, אם כבר להיות אישה, אז להיות אישה בת 40 + "את כבר יודעת משהו על החיים האלה" (כמו שריטה שרה)" ואת עושה רק משאת אוהבת" (כמו שגלי עטרי שרה) "ואת לא עובדת בשביל אף אחד" (כמו שסי היימן שרה). למעשה מירב הסיכויים שבגילך באמת לא תעבדי בשביל אף אחד! כי מי יעסיק אותך אם את בת 40 + שיודעת משהו על החיים?

אלא אם כן את נמנית עם אותן נשים שישבנן הודבק לצמיתות לאיזה כסא מנהלי מגובה בחוזה עבודה שמן, וגם אז האיום לאבד אותו מתגנב לשנתך בלילה ואת מקיצה מהסיוט כולך מזיעה ומתנשפת, מחייכת לעצמך: "איזה יופי יש לי עדין ג'וב מזל שפיטרו את הסנונית התורנית שהגיחה משום מקום ואיימה על כס המלוכה שלי".

ממוגרפיה בגיל 40

אני לא מבינה את הצביעות הזו בחברה שלנו מצד אחד אני ואחיותיי לגיל צריכות לעשות פעם בשנתיים בדיקת ממוגרפיה ומצד שני מחייבים אותנו בתשלום של 120 ₪ לעומת בנות ה 50 שזכאיות לבדיקה בחינם. משאומר שאנחנו צעירות מידי? רגע אני מבולבלת...

טוב נעזוב את זה לרגע. "אין לי מה ללבוש!" מכירות/רים את זה (אצלי אין הפלייה אפילו במשפט).

בגדים בגיל 40

הקצבתי לעצמי 4 שעות לעדכן את המלתחה לקיץ (בינינו אני שונאת שופינג).

משוטטת לי בין החנויות בקניון עזריאלי לא מוצאת את נפשי ולא מוצאת בגדים. כנראה שמישהו שם (הכוונה לכל יבואני המותגים ואפשר לחשוב כמה יש בארץ) החליט שאין זכות קיום לנשים מעל 30.

למה כולן צריכות להראות כמו ברביות בסקיני ג'ינס וטי שירט במקרה הטוב ושמלות מיני קטנטנות במקרה הפחות טוב? אני מבינה שהקרייה שני מטר משם אבל למה להלביש את כולם "במדים"?

איפה הש'יק האירופאי? איפה, השמלות סטייל וינטג' המעבר לברך?
(ולא בא לי על המקסי ממש לא מתחשק להראות כמו להקת אבבא באורו ויזון בשנת 74 לא תודה)

אז למה זארא מתאכזרת אלי? למה עד מידה 40? למה לתקוע לי את הקרואסון מהבוקר בגרון? למה?!? ולמה התאורה פלורוסנטית? (מה אני בבי"ח?!) ולמה המראה לא אומרת לי שאני הכי יפה בקירייה? למה?!?

בסוף קניתי כובע! הידד! בול במידה!! הראש לא גדל מאז התיכון. אפילו הוא מגן מפני השמש היוקדת (בגילי צריכים להיזהר מסרטן העור) אחר כך ראיתי שהוא מיוצר בבנגלדש. ונזכרתי באסון שגבה את חייהם של אותם מוכי גורל מסכנים שעובדים במתפרות רעועות, בעבודת פרך תמורת 1 $ ליום עבודה של 12 שעות, בשביל שאני איהנה לקטר על המותג, באיזה קניון ממוזג איפשהו בצד היותר מערבי שעל הגלובוס.

המרדף הזה אחרי הבגדים, המידות והמחשבה שאני לא רוצה לבית אבות, עייפו אותי, וגם נהייתי רעבה.

קמטים בגיל 40

ישבתי בצד ושלפתי סנדוויץ' מלא בסיבים תזונתיים (אני בדיאטה חדשה). מתבוננת באיזה פלייר פרסומי המציע מילוי קמטים בקליניקה הסמוכה,"ועכשיו מחיר מיוחד לתל אביבי ביות בנות 40!!".
"שיקפצו לי!!" חשבתי, כולם אומרים "זה לא הגיל זה התרגיל" ואנחנו מתרגלות, מבייצות , ולוקחות ויטמינים! אבל מסתבר שאנחנו קשישות מידי לעבוד או להתלבש טוב.

אם תשאלו את חברה שלי פרנצ'סקה היא תגיד, שאם תציין את גילה האמיתי בג'יי דייט מי ירצה לצאת איתה? חוץ מאלמן בן 70 או חייל הורמונאלי בן 19. אז מה זה השטויות האלה, "הגיל"?

ומה זה באמת אומר עלינו כאנשים ,כחברה? למה אנחנו שוכחים שמאחורי הגיל והלוק יש אנשים? למה אנחנו לא נותנים לכולם הזדמנות שווה לחיות את החיים בסיפוק ובהרגשת ביטחון? והאם כל אחד גבר או אישה היה רוצה למצוא עצמו במעמד שבו הוא מופלה או מקופח בגלל גילו המתבגר? מתי החברה שלנו הפסיקה להעריך יכולות של ניסיון חיים ותבונה, והחליטה שהעולם שייך אך ורק לצעירים, ונשיות מתחילה ונגמרת בבר רפאלי בסקיני ג'ינס.