מאמרים וטורים

לחם עם אהבה

נזכרתי שכשהייתי קטנה, הייתי מדמיינת לעצמי איך כשאהיה גדולה אני אאפה לחם וחלות למשפחתי. אז החלטתי לאפות לחם. לקחתי מתכון מחברה, קניתי את כל המצרכים ונעמדתי מול השיש, מוכנה

• מאת: נגה גונן

הסתכלתי בהם ונזכרתי במשפט שחברתי הטובה אסנת, בעלת ידי זהב, ובשלנית מעולה, נוהגת לומר: "התבלין הכי חשוב בבישול ואפיה, זה אהבה! פשוט לחשוב על מי שאת מכינה לו את האוכל, ולהכניס שם כוונה של אהבה - אז האוכל יוצא הכי טעים!"

אז התחלתי לחשוב ככה על המשפחה שלי.. חשבתי על בעלי היקר, אבל פתאום עלתה מחשבה על הויכוח האחרון שלנו.

חשבתי על אמא שלי, ופתאום נזכרתי איך בשיחת הטלפון האחרונה דיברתי איתה בחוסר סבלנות, ואולי פגעתי בה.

חשבתי על הבן היקר שלי, ופתאום עלה לי המקרה מהבוקר, לפני שהוא הלך לגן, כשזירזתי אותו שלא יאחר, והוא כעס. יכולתי לעשות זאת אחרת.

הסתכלתי על כל המצרכים האלה שמונחים לפני: הקמח, השמרים, המים, הסוכר,השמן והקערה הגדולה במרכז, כשאני רוצה לתת חום, סבלנות, הקשבה, ופתאום עלה לי מחנק בגרון. למה אני לא מצליחה?

לבקש לאהוב

אני רוצה לאהוב, רוצה באמת, אני רוצה שהם ירגישו את זה! אני רוצה להכין למשפחה שלי לחם כזה מלא באהבה, אז למה הטעם הרע הזה?

בעודי בוהה במצרכים נזכרתי שוב בחברתי הטובה, אסנת, שאומרת ש"התבלין הכי חשוב זה "כוונה", האהבה שאת רוצה להכניס לאוכל". אז פשוט ביקשתי. ביקשתי שהם ירגישו את זה, בקשתי מהלב שלי לאהוב.

שפכתי כוס קמח לקערה ‫וחשבתי על הבן האהוב שלי. רציתי שירגיש את הרצון שלי להיות סבלנית יותר ולתת לו דוגמה אישית.

שפכתי את כוס המים וחשבתי על בעלי שהייתי רוצה להבין אותו יותר, ולראות גם את הצד שלו, ולהתעלות יותר מהר מעל המחלוקות בינינו.

מזגתי כף שמן וחשבתי על אמא שלי ,כמה אני רוצה לתת לה להרגיש שאני מעריכה את כל מה שהיא עושה ומתאמצת בשבילי, ובשביל הילדים.

לקחתי את השמרים והמסתי במים, וחשבתי על ביתי הקטנה, שכל כך אוהבת סיפורים, ושאני רוצה להקדיש לה יותר זמן של ביחד.

לקחתי עוד מצרכים ושפכתי לפי ההוראות לקערה והתחלתי ללוש את כולם, ולחשוב על עוד אנשים קרובים שלי, לשתי עוד וחשבתי עלינו, משפחת בני האדם, וחשבתי על אנשים שאני כלל לא מכירה.

כך לאט לאט לעיסה אחת כל החומרים הפכו. עוד קמח,עוד מים, עוד לישה, ולזכור: אני רוצה שירגישו אהבה, שמחה, חיבור.

אני רוצה להעביר את הכוונה הזו ללחם ולכולם, שלכולנו יהיה העולם הזה בית חם.

לפני שהכנסתי את התבנית לתנור הסתכלתי על הכיכר המונח באמצע התבנית, ועלתה בי מחשבה כזו: איך שמכל המרכיבים האלה עומד לצאת משהו שלם וטעים, ואיך מחיבור בין שונים יוצאים הדברים הכי מדהימים, ובעיקר שכוונה נכונה היא התבלין הכי חשוב לחיים!