?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

החיים יפים גם אם זה נראה רע

מדינה בלחץ. שגרת החיים התפוררה. לא ברור לאיש מאתנו מה יביא הרגע הבא. האם אפשר לשמור על שפיות? אני חושבת שכן, אם יש לכם סיבה מספיק טובה. הקסם הוא לצאת מעצמי ולנסות להיות שם בשביל מי שאיתי. בין אם אלה ילדיי, בן זוגי, הורי או השכנים שלי

  • מאת: שלי פרץ

 Emil Zinger-39 IrBeIgul new

 

ב"מצבי חירום" אני תמיד נזכרת בסרט "החיים יפים" של רוברטו. הייתי נערה כשראיתי אותו, אבל הרגשתי שזו היתה הפעם הראשונה שנפל לי אסימון, מה זה אומר להיות הורה לילד. היכולת העל אנושית של האב לצאת מעצמו ומהפחד המשתק, ולשחק כלפי בנו כשחקן מופלא כדי לגרום לו להרגיש כאילו ש"החיים יפים" בין גדרות מחנה הריכוז, ושהכל הוא רק משחק שמטרתו לצבור 1000 נקודות. וכל זה מתרחש כשקנה הרובה של הנאצים מונח על עורפם. זו הצטיירה בעיני כאהבה אמיתית.

אז תודה לאל אנחנו לא במחנות ריכוז, רק נופלים עלינו כמה טילים, אבל לפחות יש לי דוגמא בראש לאיך עלי לנהוג כלפי הילדים שלי במצבי לחץ, חרדה או סתם כשרע. ברור שלא תמיד זה פשוט לצאת מעצמך ולראות רק את טובתו של הילד שלך. אחרי הכל כולנו בני אדם, ולאו דווקא שחקנים בסרט גאוני, שאפשר לעשות "קאטים" ולהעזר בבמאי בסצנות הקשות, וברגעים מבלבלים.

אבל בכל מקרה, אני מבינה שכאשר אנחנו יושבים כאן במקלט, יש כמה דרכים להתייחס למצב. לחשוב על עצמי ועל חרדותיי, ועל זעמי, ועל דאגותיי ועל עצבוני, או לראות ברגעים הללו הזדמנות פז לחיבור שלי עם בני משפחתי. וחיבור אמיתי יכול לקרות רק כאשר הלבבות פתוחים. אז אם אקרין עליהם לחץ, עצבנות וחוסר סבלנות, השהות במקלט, בין שתהיה קצרה או ארוכה, תהיה מורגשת כשמשהו ארוך, מטריד ורע, אבל אם נשחק במשחקים, ובשבילם נשתדל למצוא יופי אפילו בכאלה מצבים, אם נשתדל לשמור על גישה חיובית, ולראות שהמצב הזה נתן לנו הזדמנות דווקא לדבר, להקשיב, להסתכל לילדים שלנו בעיניים, ולמצוא את הנתיב אל החב שלהם, נוכל כולנו לגדול מכל שהות משותפת כזאת, ואפילו נוכל לראות בזה סוג של ברכה.

אז שיהיה בהצלחה!

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך