?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

כולנו משפחה אחת – מעצמי לעצמאות

אולי זו רק אני או שזה הטבע הנשי, במיוחד האימהי, שגורם לי לרצות שהמשפחה שלי תהיה ביחד. אפילו שאנחנו משפחה קטנטונת, אימא אבא וילדה, אני מוצאת שאם אנחנו כולנו בסביבה, ועושים משהו ביחד, זה ממלא אותי אושר שאני לא יכולה לתאר במילים

  • מאת: מיה גרינברג

    IMG 5511 new

מה גורם לנו להיות מאושרים במשפחה, איך אפשר לייצר את זה כל פעם מחדש, ודווקא ביום העצמאות.

משפחה – מה שאנחנו יונקים זה מה שאנחנו מעניקים

ההורים שלי גידלו אותי ואת אחיותיי על בסיס אירועים משפחתיים. הם הפכו כל טיול, חג, ואפילו את השבת לאירוע משפחתי מורחב. אף פעם לא היינו לבד. אפילו את תשדירי הבחירות העברתי מול המסך הקטן בהופעות עם בני הדודים שלי או עם ילדי החברים של ההורים שלי. רצף זיכרונות הילדות שלי נטוע באותן חוויות מרובות משתתפים, ואנחנו הילדים בעולם ומלואו משלנו, מגלים וממציאים.

אם מתפרק, איך מחברים?

לימים כשגדלנו, בגיל ההתבגרות בערך, התנתקנו מההורים ומהבילויים המשפחתיים, וזהו, כל פעם כשהיינו ביחד באירוע משפחתי שררה מעין מבוכה. בעיקר מול החברים של ההורים, אבל גם עם הדודים. אפילו בתוך המשפחה שלנו, אבא אימא ואחיות, היה מן מתח כזה בין ההורים אלינו, הם נראו לנו הכי מעצבנים, כל מילה שלהם הוציאה אותנו מהכלים. וזה נמשך הרבה שנים.

אני חושבת שההורים שלי היו נורא מתוסכלים. לא היה להם מושג מה אפשר לעשות כדי לקרב אותנו. ואני חושבת שהבעיה הזו קיימת עדיין בהרבה משפחות.

כאימא אני מרגישה שמאוד חשוב לי ה"ביחד", במיוחד כי זה קיים אצלי חזק בזיכרון כדבר הכי שמח ומחזק. בגלל זה כעת, כשהבת שלי עדיין קטנה, אני רוצה למצוא את הכלים או הדרכים שישאירו את ה"ביחד" הזה גם הלאה בהמשך, לעוד הרבה שנים. שנרגיש טוב ביחד בכל שלב ובכל מצב.

יום העצמאות – ביחד או לחוד?

אירועי יום העצמאות תמיד מחזירים לי את החום של ה"ביחד" בילדותי. אני זוכרת, שבכל יום עצמאות אמי הייתה מספרת לי על יום העצמאות שלה כילדה בחיפה. החוויה שלה מהתהלוכות דאז הייתה בלתי נשכחת ועוצמתית. סיפרה איך כולם היו שם, אף אחד לא ויתר על אירועי החג, לכולם היה רצון אחד משותף לחגוג את יום העצמאות של המדינה, וזה ריגש אותה. ואני ראיתי שהזיכרון הזה

ממשיך ומרגש אותה כל שנה ביום הזה. היה לה חשוב שנבין את משמעותו, ושנצא לחגוג אותו ביחד עם כל עם ישראל.
גם את יום העצמאות בילדותי אני זוכרת לטובה. זה התחיל בערב קודם, כשכל העיר הצטופפה ביחד במרכז. אנחנו מצטופפות ליד אימא, וכולנו דרוכים יחד לקראת הצפירה, המאחדת את כולנו בצאת יום הזיכרון. עומדים יחד, כמו מחזיקים את הגורל המשותף שלנו, רגע אחרי, מרימים את העיניים לשמים אל אור הזיקוקים. המצב הטעון שמאפיין כל כך אותנו הישראלים של עצוב שמח, הופך את יום העצמאות ליום מיוחד. למחרת החגיגות ממשיכות עם המשפחה המורחבת בשיתוף עם כל עם ישראל בסעודה גדולה ומתמשכת.

אני חושבת שיום העצמאות הוא היום האידיאלי להחזיר את תחושת ה"ביחד". למרות שאם לא שמים לב אפשר לפספס אותו על התאספות חסרת משמעות סביב המנגל כשהילדים תקועים בטלפון הנייד, הגברים בנפנופים והאימהות מתעדכנות בחדשות והרכילות המשפחתית. די בקלות, אפשר לחשוב מראש גם על זמן האיכות המשפחתי, ולא רק על הסלטים, הפיתות והשיפודים.

הנה כמה הצעות למשחקי חיבור שניסיתי וגם אהבתי:

1. סופרים עד 10: המטרה - להצליח לספור עד 10 ביחד. המשתתפים אומרים את המספרים עד 10 בסדר עולה בלי לתאם ביניהם. אם שני משתתפים אומרים ביחד את אותו המספר, מתחילים מההתחלה. לאחר שמגיעים עד 10, עומד לפנינו האתגר של עד 20.

2. דרך הגב: עומדים אחד אחרי השני, זה שאף אחד לא עומד לפניו מחזיק דף וכלי כתיבה. המשתתף שלא עומדים אחריו מצייר ציור עם האצבע על הגב של זה שלפניו, וכך מנסים לשחזר את הציור מגב לגב, עד שמגיעים לראשון שמעביר את מה שציירו על גבו לדף. (כמו "טלפון שבור").

3. זחל בלונים: עומדים אחד אחרי השני כשבין בטן לגב מפריד בלון. מנסים ללכת ליעד שנקבע מראש בלי להפיל את הבלונים. חייבים להישאר מחוברים כל הזמן.

לא כל יום יש לנו אפשרות להיות באמת עם המשפחה, להקשיב, להרגיש, ליהנות מכולם. אפשר להכניס את ה"ביחד" לארוחות הערב, לטיולים וגם לאירועים היותר גדולים, זה לא מסובך ומאוד מומלץ, כי זה בדרך כלל פשוט משמח ומלכד.

אז שיהיה לכולנו יום עצמאות חגיגי ומהנה, שכמובן נהיה בו עם כל המשפחה, והפעם אולי יותר ביחד. חג שמח!

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך