מאמרים וטורים

תסעדו ותתברכו

ברכה היא מלכת השכונה בכל מה שקשור לחג הפסח. זה אומר ניקיונות למהדרין לתוך הפינות והסדקים, בישולים הכי טעימים, נרות וכלים מהודרים, החג שלה בוהק בלבן, מצוחצח מהמסד עד הטפחות, כי מבחינתה העיקר זה לעשות הכי טוב שאפשר למען המשפחה שמתאחדת בליל הסדר. 

• מאת: פרידה גלעד

כל שנה היא מתחילה בהכנות הרבה לפני כולם, נרגשת מכך שארבעת ילדיה והנכדים יגיעו לארוחה השנתית המיוחדת הזו, יוצאת לשוק בשש בבוקר כדי למצוא את הדגים הכי טריים לחריימה המפורסם שלה, פלוס שאר ירקות. הריחות שעולים מהמטבח שלה מושכים את השכנים לסבב טעימות, לכן היא מכינה כמויות שיספיקו לעוד כמה משפחות.

רחמים בעלה יודע היטב שמרגע שנכנס חודש ניסן הוא על תקן עוזר צייתן, ערוך ומוכן לכל בקשה שתצא מפיה של המלכה; "רחמים – חסר כך וכך, רוץ תביא מהר... רחמים – בבקשה תוריד ת'חלונות, תהפוך את המזרון, תעביר את הספות..." והבחור שמזמן כבר לא בן עשרים, מחזיק שנייה את הגב, אבל עושה הכל בשמחה, אפילו שר לה מנגינות. 

השבוע מצאתי את ברכה יושבת לבדה במטבח, כולה דמעות, מושבתת מכל העבודות.  

שאלתי "מה קרה?" אז סיפרה ששניים מילדיה הסתכסכו בגלל חוב כספי של אחד מהם לשני, והחליטו שהם לא יושבים יחד על אותו שולחן בליל הסדר.

ניסיתי לנחם, אך היה לי ברור, שעבורה לשבור כזו מסורת, זה לשבור לה את הלב ולשבש לה את כל סדר המחשבה, או איזו ציפייה לשמחת חג ראויה.

הצעתי לעזור, לקחתי טלפונים והתחלתי לתווך.

מעולם לא הוסמכתי לגישור, והסיפור הלך והסתבך, עד שבתחנונים הצלחתי לשכנע את ההוא, שנשבע לאחיו במזוזה, ואחריו את השני, שהסכים להתאפק עד אחרי החגים, רק שאמא תהיה מרוצה, והשלום והשמחה יחזרו למשפחה.

הבנתי מהסיפור של שני האחים, שמרוב תחרות ורצון מוגבר לרכישות מיותרות, המצב הכספי של אח אחד יצא משליטה ודחק אותם למריבות וניתוקים. אך ברגע שהחליטו לשבת יחד ולשוחח בגובה העיניים על כל מה שקורה, הם מצאו דרך לפתרון. הם הבינו שהבעיות הגיעו מחוסר תקשורת ביניהם, מהתחפרות של כל אחד בבעיות שלו עצמו, בלי שיתוף והדדיות. מרגע שנכנסו לשיח שליבן את העניינים ופתח להם את העיניים, הדרך חזרה לאמא ולסדר היתה בטוחה.

התרגשתי לראות את שניהם בתלבושות חג, מתנות בידיים, מרעיפים על ברכה המאושרת חיבוקים ונשיקות, והיא מזוית הדלת שולחת לעברי חיוך עם קריצה.

בכל שנה באביב אני יושבת עם משפחתי בליל הסדר, קוראים יחד את ההגדה, בעיקר חולמת על הסעודה, כי השפה הכתובה שם קשה, הרבה מילים לא נראות שייכות לזמן ולתקופה שלנו, ובכל זאת שנה אחרי שנה כולנו מסובים, סביב איזה רצון משותף, איזו כמיהה שיבוא שינוי, שתתחיל תקופה חדשה שתביא איתה חיות, התחדשות וניקיון פנימי מכל הדאגות והבעיות. 

להכניס סדר לחיים זה לצאת מהחשיכה והעבדות, מהשיעבוד לאגו - אותו כוח שמפריד אותי מאחרים, להבין שעמוק בתוך הלב ישנה נקודה בוערת שמבקשת למשוך אותי החוצה ממצרים – מצרות המחשבה של דאגה לעצמי –  לשחרור וגאולה, וליל הסדר הוא הזדמנות להיכנס לאותו מקום קסום בהגדה, שממחיש לנו איך יחד בחיבור, כולנו יוצאים לחופשי.