מאמרים וטורים

פעם סבלנו מדיכוי, היום אנחנו עמוק בדיכאון

מחקר חדש מצא שהאושר שלנו לא טמון בכסף וגם לא במעמד, אלא דווקא בזוגיות טובה ובגידול ילדים. אז איך זה שאנחנו כל כך מיואשות?

• מאת: שלי פרץ, אימא לשלושה, שחקנית, תסריטאית

בחמש מילים אני אומרת: שכחנו מה זה להיות אישה

בכל פעם שחוגגים מועד כמו "יום האישה הבינלאומי" מנקרת בי השאלה: אני, האישה הפשוטה שנהנית לרכוש לעצמה שמלות, לשבת בבתי קפה עם חברות, לצאת עם בעלי לנופש בחו"ל ולגדל ילדים – מה לי ולכל החגיגה הזו? האם הפכנו למאושרות יותר?

מבט קליל במניפסט הראשון של תנועת הנשים בהחלט מעורר הזדהות נשית רבתי. אז דרשנו זכויות לחופש כלכלי, הגנה מפני אלימות, גירושין, יכולת לעסוק במקצועות חופשיים וזכות הצבעה. פייר? פייר. רכשנו גם שוויון זכויות בעבודה ואפילו קיבלנו היתר להוציא רישיון נהיגה (לזה יש עדיין כמה גברים שלא מסכימים...).

נרגשת ניגשתי לבדוק איך מאישה פטפטנית בבית קפה הפכתי לבוסית קשורה עם מגפיים גבוהים. לצערי, הנתונים שגיליתי מדאיגים למדי.

הפרעות רגש וחרדה שכיחות כמעט פי שניים בקרבנו מאשר בגברים, והסקרים מראים שבישראל של ימינו שלושים ותשעה אחוזים מהנשים סובלות מ"רמה גבוהה של מצב רוח דיכאוני". איכשהו כל זה נקשר גם לעובדה שהפכנו לבודדות יותר, מה שמגדיל פי ארבעה את הסיכוי שלנו ללקות בדיכאון, כפי שמראות הסטטיסטיקות בכל יום אהבה. אבל מה שבטוח, את הזכות לגירושין אנחנו מנצלות באופן נמרץ, או כפי שהגדיר זאת עו"ד בני דון-יחיא: "נשים יוזמות היום גירושין יותר מאי פעם".

תשאלו כל אישה מה גורם לה להכי הרבה סיפוק בחיים, היא תאמר לכם שכנראה שזה דווקא הקשרים הטובים עם יקיריה או החיוך של הילד שלה. חוקרים מאוניברסיטת "מונש" שבאוסטרליה עיגנו את ההנחה שלי במחקר ארוך בנושא סיפוק ואושר שהם פרסמו לאחרונה. החוקרים ביקשו מהנחקרות לדמיין את עצמן בגיל 85, ולפרט מהם הדברים שעדיין חשובים בעיניהן ושהפכו את חייהן למאושרים.

במקום כסף, כבוד וכוח קיבלו החוקרים תשובות מפתיעות כמו זוגיות טובה וגידול ילדים. מכאן שהאושר הנשי כנראה לא נמצא מעבר לחוק זכויות הנשים הבא, אלא דווקא בשורשים, בתא המשפחתי.

נדמה כי האישה שבנו הודרה מתוכנוּ ואינה מוצאת עוד את המקום בעולם שבו היא תרגיש שלמות ויכולת לפתח את מי שהיא באמת. נטשנו את התפקידים הראשונים והטבעיים שהעניק לנו הטבע,

ורצנו אחרי העיוותים שממלאים היום את החברה...

אז איפה טעינו?

בחמש מילים אני אומרת: שכחנו מה זה להיות אישה. השגנו מעמד, כוח, כסף, השכלה וזכויות בדיוק כמו לגברים, רק הבעיה היא שאנחנו לא גברים, ומוקדי הכוח והעוצמה שלנו הם לגמרי שונים, ואגב הרבה יותר עוצמתיים. אז בעולם שבו מדד האושר הנשי נמדד לפי "הישגים גבריים", מה הפלא שאנחנו מוצאות את עצמנו פתאום ממלאות את שני התפקידים בתוך מכנסיים סופר לוחצים?

ואני לא מתכוונת לשלוח אתכן הביתה. אני רק אומרת שאנחנו נמנעות מלבטא את מי שאנחנו באמת. במקום להתרגש מחתונה של חברה – אנחנו חוששות; במקום ליהנות מהרכות הטבעית הטמונה בנו – אנחנו קופאות; במקום להרגיש את ההעצמה הכרוכה בלהפוך לאימא – אנחנו רועדות מפחד להביא ילדים לעולם.

אז אני ממליצה על "יום הקשר האנושי" – הקשר של האם עם הילדים והקשר של האישה עם הגבר. ויודעות מה, לא יום אחד בשנה אלא בכל יום ויום מחדש. אין לי ספק שכך נחזה בצמצום כמות הדיכאון באוכלוסייה, בתקווה ולשם שינוי כבר ביום המשפחה הבא.

לחצו כאן לקריאת עיתון הערבות - גיליון מס' 5